באמצעות העמדתם לדין בתחומיה של האחראים לפגיעות אלו. ביטויו המעשי של הדבר הוא בהיעתרות לבקשת ההסגרה.
הדבר אך מתחדד נוכח מהותם של המעשים המיוחסים למערער. העבירות שבהן, על פי הנטען, הוא נטל חלק הן חמורות במיוחד. מדובר בהפצתה של כמות גדולה עד מאוד של סמים, באורח רציף ומחזורי, שנקטע רק עם חשיפת הפרשה. התשתית העבריינית דמתה יותר ויותר, ככל שהתמידה בפעילותה וצברה ניסיון, לרשת מאורגנת, וחבריה הלכו והתמקצעו בתפקידיהם. למעשים ממד בין-לאומי מובהק. הם ממחישים את חיוניותו של שיתוף הפעולה הבין-לאומי במאבק בפשיעה. במקרה דנן פירושו המספק היחיד של שיתוף פעולה הוא אי-קפיצתה של היד נוכח בקשתה של ארצות הברית.
- אין להתכחש לקושי שההסגרה עלולה להציב בפני המערער. אין הוא רגיל בדיניה של ארצות הברית, השפה זרה לו, וישנם מבין עדיו הפוטנציאליים הנמצאים בישראל. ברם יש להתייחס לקושי זה כטבוע ברבים ממעשי ההסגרה. אלמלא הייתה ארצות הברית יעדם של המעשים, אפשר שהטענה כי בכוחו להטות את הכף נגד הסגרה הייתה נופלת על אוזניים קשובות. ברם החשד הוא כי המערער ביקש לקצור את פרותיו שם, ובכך חשף עצמו לסיכון כי דיניה של ארצות הברית יבקשו לחול עליו. במצב דברים זה אין להתיר ולו ספק לאפשרות כי יינתן למי שנחשד בשליחת ידו בפלילים לברור את הדין הנוח לו.
זאת ועוד: בשקלול בין הקושי הראייתי שבפניו ניצב המערער לבין הקושי הנגדי שאי-הסגרה תטיל על גורמי התביעה, ידה של ההסגרה, בנסיבות שתוארו, היא על העליונה. כך מתחייב מן הרציונל שלא לאפשר לאדם להימלט מן הדין אפילו הוא אך בחזקת חשוד. שכן, מרכז הכובד הראייתי בפרשה זו הוא בארצות הברית. העדים המרכזיים מצויים בארצות הברית, ואין הכוונה רק לשותפיו, כנטען, של המערער לקשר אלא גם לגורמי האכיפה האמריקניים. העדתם בישראל, ובכלל זה עמידתם לחקירה הנגדית, אף שאינה בלתי אפשרית, כרוכה בקשיים גדולים. לא בטוח כלל כי יהיה ניתן לערוב לביטחונם כאן. דומה אפוא כי גורמי התביעה ניצבים בפני קושי העולה על מידת הפגיעה שתיגרם למערער בשל כך שייאלץ להעיד את עדיו מרחוק.
כך לעניין הגשמת האינטרס הציבורי שבהסגרת המערער, וכעת לפגיעה אשר כנטען ייפגע אינטרס זה אם תמומש ההסגרה. בטענתו הראשונה, כי ההסגרה תפגע בזכותו להליך הוגן, לא מצאתי ממש. ראוי להטעים, ראשית, את שידוע היטב גם כך, כי ההליך
המשפטי האמריקני מקיים את עקרון ההגינות, על מכלול הזכויות המהותיות והדיוניות הנובעות ממנו. עיקרון זה מעוגן מפורשות בחוקה האמריקנית (בתיקון החמישי, השישי והארבעה עשר לה), והוא שב ומשתקף בפסיקתם של בתי המשפט בארצות הברית.