העמדה לדין בישראל, וזאת אף אם המעשה בוצע מחוץ לה. בפרט מציין המערער את דבר העמדתם לדין בישראל, לכל הפחות בתחילה, של האחים דדוש. הטענה היא, בתמצית, כי ההחלטה בעניינו של המערער נגועה בהפליה פסולה ואף מסיבה זו דינה להתבטל.
תשובת היועץ המשפטי לממשלה
- היועץ המשפטי לממשלה סומך את ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי. הוא מבקשנו להשקיף על המערער כעל מי ששימש בפרשה זו, להלכה ולמעשה, ראש ארגון עבריני. ככזה לא נדרש המערער ליטול חלק בעשייה במדינת היעד והיה יכול להנחות את אנשיו ממקום מרוחק. אין אפוא משמעות אמיתית למיקום הגאוגרפי שממנו פעל המערער.
מוסיף המשיב וטוען כי על פרשנות השואפת להגשים את תכליתו של חוק ההסגרה ליתן משקל נכבד לאינטרס בדבר קידומו של שיתוף פעולה בין-מדינתי במאבק בפשיעה המאורגנת בכלל, ובהפצתם של סמים מסוכנים בפרט, ושיתוף פעולה מעין זה מחייב את הסגרתו של המערער. כזאת אף מצמיחות המחויבויות הבין-לאומיות שנטלה ישראל על עצמה בהסכמים שבהם נקשרה.
אם נלך לשיטתו של המערער, טוען המשיב, נימצא מניחים לכל הפועל מתחומיה של מדינה אחת כנגד שלומה וביטחונה של מדינה אחרת, למלט עצמו מאימת הדין או למצער לבחור את הדין הנוח לו. למערער, נטען, אין כל "זכות" לבצע עבירה כלפי מדינה אחת ובה בעת - להישפט על פי דיניה של מדינה אחרת. מסיבה זו אף יש לדחות את תביעתו להגנה מן הצדק. המשיב מטעים, בתוך כך, כי אין לפרש את התיבה "הימלטות" באופן צר, ויש להכיר בכך שאין היא אך "הימלטות פיסית בבחינת עקירת מקום מגורים מארץ אחת לשניה", אלא "כל פעולה המיועדת או מאפשרת להרחיק אדם מזרועות אכיפת החוק ומאימת הדין בארץ המבקשת ובמדינה הנפגעת". פירוש אחר יוביל למצב נורמטיבי שבו חוק ההסגרה יחול רק על אותם שותפים לקשר או חברים בארגוני פשיעה המצויים בתחתית ההייררכייה הארגונית - בלדרים, מפיצים, יצרנים ומוכרים - ולא על מי שבצמרת. מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד, נטען, עם תכליתו של חוק ההסגרה ועם האינטרס החיוני במיגורה של פשיעה חוצת גבולות.
כן דוחה המשיב את טענת המערער בדבר היעדר זיקה בין המעשים המיוחסים לו לבין הדין האמריקני. עניינה של ארצות הברית בהעמדת המערער לדין, נטען, ברור הוא
וגלוי לעין - המערער כיוון לפגוע בשלטון החוק של ארצות הברית, בערכים החברתיים שמבקשים דיניה לקדם ובשלומם ובביטחונם של אזרחיה. משכך, אין יסוד לטענה שזיקתו של המערער למדינה המבקשת היא זיקה "טכנית-פורמאלית", אלא יש לראות בה זיקה מהותית, ההופכת את תחולתו על הפרשה של הדין האמריקני לראויה.