(1) נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
(2) המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;
(3) נתגלתה טעות בשומה."
ב. הבקשה לתיקון השומה - האם קיימת לעוררת עילת תיקון:
- העוררת טוענת, כי סעיף 85(א)(3) לחוק מאפשר תיקון כל סוג של טעות שנפלה בשומה, לרבות טעות משפטית, וכי בשל טעות משפטית דיווחה והצהירה בשומתה העצמית, לאחר שזכתה במכרזי "מחיר למשתכן" מושא העררים, על רכישת "זכות במקרקעין", במשמעות חוק מיסוי מקרקעין, וזאת בשל כך שלא קיבלה ייעוץ מיסויי טרם הדיווח למשיב, ובשל כך שההסכמים שנחתמו בינה לבין רמ"י לאחר זכייתה במכרזי "מחיר למשתכן" נשאו כותרת של "חוזה חכירה".
- העוררת טוענת כי עורכי הדין שטיפלו עבורה בדיווחים למשיב אינם מומחי מיסוי וכי רק לאחר שקיבלה חוות דעת של מומחי מס חיצוניים בשנת 2019, הסתבר לה כי המסמכים שנחתמו על ידה, מעבר לחוזה החכירה - דהיינו: חוזה הבנייה ונספח התנאים המיוחדים כמו גם המסמכים שנשלחו אליה על ידי חברת הבקרה ולוח הזמנים שנקבע בהם - אשר הוראותיהם גוברות על הוראות חוזה החכירה, מהותם הכלכלית האמיתית היא כי לא רכשה "זכות במקרקעין" במשמעות החוק.
- המשיב מצדו טוען כי העוררת לא הוכיחה קיומה של "טעות" המצדיקה את תיקון שומותיה העצמיות, ובכל מקרה אין המדובר ב"טעות" לפי סעיף 85(א)(3) לחוק.
לטענתו, הבקשה לתיקון השומה במהותה היא בקשה לביטול השומה העצמית, ויש לבחון אותה ככזו, וכי אין לאשר בקשה כזו אלא במקרים חריגים, וזאת על פי העקרונות שנקבעו בפסיקה ובהוראות הביצוע לגבי תיקון דוחות ושומות במס הכנסה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה.
המשיב אף סבור כי יש ליצור אבחנה בין תיקון שומה המבוקש על ידי נישום לבין תיקון שומה המבוצע ביוזמת המשיב.
- אקדים ואומר, כי אין בידי לקבל את הטענות המקדמיות שהעלה המשיב כלפי העוררת בעניין קיומה של עילה להגשת הבקשה לתיקון השומה, כמו גם באשר לתנאים אשר המשיב סבור כי יש להציב לעוררת כתנאי מקדמי לדיון בבקשה לתיקון השומה.
לטעמי, יש לקבל את עמדת העוררת בכל הקשור והמתייחס לבקשה לתיקון השומה, ולקבוע כי העוררת עומדת בתנאי סעיף 85(א)(3) לחוק מיסוי מקרקעין, וקיימת לה עילה לתיקון שומותיה העצמיות.
- טרם שיידונו הטענות המקדמיות, שהועלו על ידי המשיב ביחס לבקשה לתיקון השומה, אציין כי חזרתי והצעתי למשיב, לפחות פעמיים (ראו האמור בפרוטוקול הדיון מיום 23.12.2024 עמוד 205 שורות 2-7, וכן פרוטוקול הדיון מיום 7.9.25 בעמוד 271 שורות 21-27, עמוד 272-275 שורה 2), שלא לעמוד על הטענות המקדמיות שהעלה בסיכומיו ביחס לבקשה לתיקון השומה - טענות שכלל לא נכללו במסגרת ההחלטה בבקשות לתיקון השומה.
בכל אחת מהפעמים הללו נאמר על ידי ב"כ המשיב, כי המשיב יבדוק וישקול את הצעת הוועדה להתרכז בטיעון לגופו של עניין, אך למרבה הצער - המשיב אפילו לא טרח להגיש הודעה כלשהי בהתייחס להצעתה הנ"ל של הוועדה.
- יובהר, כי לא בכדי חזרה הוועדה והמליצה למשיב שלא לעמוד על הטענות המקדמיות ביחס לבקשת התיקון, שכן לא רק שמדובר, כאמור, בטענות שכלל לא נכללו במסגרת ההחלטה בבקשות לתיקון השומה, אלא גם, ובעיקר, משום שרובן ככולן - אינן טענות העולות בקנה אחד עם הפסיקה הנוהגת והמחייבת, בכל הקשור לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין. למעשה, טענות אלו אף עומדות בסתירה להוראות הפרשנות של המשיב ולעמדות שהוצגו על ידי המשיב במקרים קודמים של בקשות לתיקון שומה, לרבות כאלו שנדונו בפסיקה, בוודאי ביחס לתיקוני שומה שבוצעו ביוזמתו שלו.
- הניסיון של המשיב לייצר במסגרת העררים דנן אבחנה בין תיקון שומה ביוזמת הנישום לעומת תיקון שומה ביוזמת המשיב, או לייצר אבחנה ביחס לסוג או מהות התיקון המבוקש, או לקבוע תנאים מקדמיים לצורך דיון בבקשת תיקון - כל אלו אין להם אחיזה בלשונו של סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין ואף אין להם תקדים בפסיקת ועדות הערר ובפסיקתו של בית המשפט העליון.
בסופו של יום, דומני כי לא יכולה להיות מחלוקת כי סוגיית משמעותם ופרשנותם של מכרזי "מחיר למשתכן" במישור דיני המס לא נידונה עד כה בפסיקה, ואף אם המשיב סבור כי העוררת טועה בפרשנותה את המסמכים עליהם חתמה לאחר זכיותיה במכרזי "מחיר למשתכן", הרי שהעיקרון אשר אמור לעמוד נר לרגליו הוא העיקרון של גביית מס אמת. עיקרון זה מקבל משנה תוקף וחשיבות במקרה דנן, בשל הצורך בבירור שאלת יסוד - בדבר קיומה או היעדר קיומה של רכישת "זכות במקרקעין" במשמעות חוק מיסוי מקרקעין. על אחת כמה וכמה לאור כמות והיקף העררים, שהוגשו לוועדות הערר בכל רחבי הארץ בסוגיה העקרונית מושא העררים דנן וההשלכה הרוחבית המשמעותית של הדיון המהותי בה בפני וועדת הערר כאן.