אלא שמאחר שהמשיב לא חזר בו מטענותיו המקדמיות בעניין תיקון השומה כפי שהועלו בסיכומיו, אין לנו אלא להידרש לטענות אלו ולהכריע בהן.
- עיון בהחלטת המשיב בבקשה לתיקון השומה (נספח ג' לכתב הערר ונספח 5 לתצהירו של מר ברק) מעלה כי המשיב סבר כי בקשות התיקון אינן מגלות עילה לפי סעיף 85 לחוק. המשיב קבע בהחלטתו, כי בבקשת התיקון אין טיעון ביחס לאף אחת מהעילות שבסעיף 85 לחוק ועל כן יש לדחותה - ראו סעיף 12 להחלטת המשיב.
אלא שקביעתו זו של המשיב בהחלטתו -אינה משקפת את המצב העובדתי הנכון.
יש, אפוא, להעמיד את העובדות על דיוקן: העוררת הגישה את הבקשות לתיקוני השומות העצמיות תוך שהיא טוענת בהן, באופן מפורש, לעילת תיקון בהתאם לסעיף 85(א)(3) לחוק מיסוי מקרקעין בשל טעות משפטית.
- עד המשיב, מר רוני ברק, טען בתצהירו (ראו סעיף 12, סעיף 20, סעיף 29 וסעיף 43) כי העוררת לא טרחה לציין במסגרת הבקשות לתיקון השומה על איזה סעיף מבין הסעיפים הקטנים המנויים בסעיף 85 לחוק מושתתת הבקשה לתיקון השומה.
לא רק, שטענה זו, כאמור לעיל, אינה נכונה מבחינה עובדתית, ולפיכך דינה להידחות, אלא שאף לא ניתן הסבר ממשי במסגרת תצהירו של מר ברק, מדוע הוא זה שהגיש את התצהיר מטעם המשיב, כאשר מי שנתנה את ההחלטה בבקשות לתיקון השומה היא גב' אתי זיו, סגנית מנהלת מיסוי מקרקעין חיפה (ראו העמוד האחרון של החלטת המשיב, נספח א' לכתב הערר, עמוד 142 לנספחי הערר, עמוד שמשום מה נשמט מתצהירו של מר ברק).
יש לציין בהקשר זה, כי מר ברק נשאל בחקירתו הנגדית מה הנגיעה שלו למכרזי "מחיר למשתכן" במסגרת תפקידו, אך התחמק ממתן תשובה עניינית - ראו תמלול פרוטוקול הדיון מיום 2.11.22 עמוד 158 שורות 21-23 ועמוד 159 שורות 1-6.
- זאת ועוד, עיון בטופס 7085, אשר הוגש למשיב ביום 2.12.2019, ואשר צורף כנספח א' לכתב הערר המתוקן וסומן כמוצג ע/7 (מסמך אשר משום מה גם הוא לא צורף לתצהירו של מר ברק), מעלה כי העוררת סימנה ב"וי" באופן מפורש בטופס האמור כי היא מבקשת לתקן את שומות מס הרכישה של מכרזי "מחיר למשתכן" מושא הבקשה, לפי סעיף 85(3) לחוק.
יתר על כן, קריאה סדורה של נימוקי הבקשה לתיקון השומה מעלה באופן ברור כי העוררת טענה לתיקון שומה לפי העילה שבסעיף 85(א)(3) לחוק מיסוי מקרקעין, ולא ניתן לסבור כי מדובר בעילה אחרת או כי העוררת לא הבהירה מהי העילה שמכוחה התבקש תיקון השומה.
- יצוין, כי על אף שבמהלך החקירה הנגדית ניתנה למר ברק האפשרות לתקן את עצמו ולקבל את העובדה כי מוצג ע/7 הנ"ל מעיד על כך שהעוררת ביקשה את תיקוני השומה לפי העילה שבסעיף 85(א)(3) לחוק, לא מצא מר ברק לנכון לחזור בו מהעמדה שהובעה בתצהירו, אף כי ראוי היה, כעובד ציבור, כי יעשה כן - ראו עמוד 159 תמלול הפרוטוקול מיום 2.11.2022, שורות 14-20, עמוד 160 שורה 9-22, עמוד 161 שורות 1-14.
- אם אין די בכך, הרי שתצהירו של מר ברק נוסח באופן מעורפל, כשהוא מייצר ערבוביה בין זכויות במקרקעין במשמעות חוק המקרקעין לבין "זכות במקרקעין" במשמעות חוק מיסוי מקרקעין. בנוסף, מר ברק אף מצא לנכון לכלול בתצהירו אמירות שהן בגדר עדות סברה, ביחס לעניינים ונושאים שאינם בתחום מומחיותו.
מבלי לגרוע מניסיונו רב השנים של מר ברק, אין הוא רואה חשבון בהשכלתו, על כן לאמור בתצהירו בנושאים הקשורים לדוחות הכספיים של העוררת ולסיווג הפרויקטים של "מחיר למשתכן" בספרי העוררת (ראו פסקה 33 לתצהירו), מבלי לדוק פורתא בעניין כללי התקינה החשבונאית הרלבנטיים - אין לייחס משקל של ממש, בוודאי אל מול חוות דעת המומחה מטעם העוררת, של רו"ח שמואל מרקו.