זאת ועוד, על פי הוראות הפקודה - המועד להגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה הוא מספר חודשים לאחר תום שנת המס המדווחת, כאשר על פי רוב, וכאשר ישנה מעורבות של רואי חשבון המגישים את הדוחות - ישנם הסדרים ונוהלים של מתן ארכות לפרקי זמן לא מבוטלים של מספר חודשים להגשת הדוחות לפקיד השומה.
בשל העובדה כי הדו"ח השנתי והשומה העצמית מתייחסים למכלול ההתנהלות העסקית השנתית, לפקיד השומה נתונה סמכות לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה לבדוק את הדו"ח השנתי במשך תקופה של עד ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח, ולהחליט אם הוא מאשר את השומה העצמית או מוציא לנישום שומה לפי מיטב השפיטה.
- לעומת זאת, הצהרה ודיווח למנהל מיסוי מקרקעין מתייחסים לאירוע נקודתי, יחיד וספציפי, של עסקה במקרקעין, המתרחשת במועד מסוים אחד.
הדיווח למיסוי מקרקעין נדרש לביצוע תוך 30 יום ממועד העסקה, ואין הארכות מועד לעניין זה. לרשות מנהל מיסוי מקרקעין עומד לפי סעיף 78(ב) לחוק מיסוי מקרקעין פרק זמן של שמונה חודשים בלבד ממועד הדיווח כדי לבדוק את הצהרת הנישום ולהחליט אם הוא מאשר את השומה העצמית או מוציא שומה לפי מיטב השפיטה.
- יוצא, אפוא, כי קיימים הבדלים ניכרים ומשמעותיים בין שיטות הדיווח והבקרה על הדיווחים במס הכנסה לעומת אלו של מיסוי מקרקעין. הבדלים אלו מסבירים גם את השוני הפרשני הקיים והנדרש בין סמכות התיקון של דוחות ושומות במס הכנסה לפי סעיף 147 לפקודה לבין הסמכות שבסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין.
- במס הכנסה, בשל "מוטת הכנפיים" הרחבה של הדו"ח השנתי, ניתן פרק זמן משמעותי להגשת הדיווח ואף קיימת אפשרות לקבל ארכות משמעותיות להגשתו, ובהתאם גם נקבע בפקודה משך זמן ארוך לעריכת הביקורת השומתית לדו"ח לשם גיבוש החלטה אם לאשר את השומה העצמית או להוציא שומה לפי מיטב השפיטה. בשל פרקי הזמן הניכרים, המאפשרים שקילה ובחינה מדודה ונינוחה יותר, ולשם שמירת היציבות בהתנהלות מול פקיד השומה, נקבע בהלכה הפסוקה, כי סמכות התיקון של הדוחות והשומות במס הכנסה תתפרש בצמצום ותאושר רק במקרים חריגים, בשל הציפייה כי ההתנהלות השומתית תתמקד ותתמצה בהליכי השומה וההשגה, וכאשר בשל פרקי הזמן העומדים לרשות פקיד השומה, הסבירות לטעויות ושגיאות של מי מהצדדים - היא נמוכה יותר ולכן האפשרות לתיקון היא מצומצמת יותר. כך גם היא העמדה הפרשנית של רשות המיסים כעולה מהוראות הפרשנות של סעיף 147 בחב"ק.
- לעומת זאת, הדיווח למיסוי מקרקעין הוא, כאמור, נקודתי, ספציפי וחד פעמי, ומטעם זה פרק הזמן לדיווח על אירוע מס כזה הוא קצר וללא מתן ארכות, ומשך הזמן הנתון למנהל מיסוי מקרקעין לבחון את הדיווח ולגבש עמדה בקשר לנושאים בהם הוא מוסמך לקבוע - יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום מס הרכישה, סכום השבח, התוספות, הפטורים המותרים מהשבח או ההקלות במס רכישה (ראו סעיף 78(ב) ו78(ג) לחוק) - הוא מצומצם לתקופה קצרה של שמונה חודשים מיום הדיווח על העסקה.
מטבע הדברים, ככל שמשך הזמן הנתון לדיווח ולביקורת השומתית הוא קצר יותר, הסיכוי לכך שטעויות יקרו, ולפיכך גם הצורך בקביעת מנגנון גמיש ויעיל לתיקון אותן טעויות - גדל.