ואם כיוון המשיב לכך שהעוררת חותרת לקבל החזר של מס הרכישה ששולם על ידה, וזהו חוסר תום הלב שמבקש הוא לייחס לה - אזי גם טענה זו אין בה ממש, שכן כל נישום המבקש תיקון שומה חותר לצמצום או ביטול מס הרכישה ששילם, ולא ניתן לייחס חוסר תום לב אך בשל כך.
- יש להוסיף, כי גם העובדה שהוצגה בפני מר פרידמן, כי העוררת הגישה ביולי 2018 בקשה לתיקון שומה, לצורך קבלת החזר של 1% מס רכישה (לאחר הוצאת היתר הבניה) - אין בה כדי להפריך או לסתור את גרסת העוררת, שכן מר פרידמן הצהיר והעיד כי רק במהלך שנת 2019 קיבלה העוררת יעוץ מס שונה, ועדותו זו לא הופרכה.
ראו עדותו בעניין זה בעמוד 33 שורות 3-21:
"ש: השאלה- האם כשאתם... אני אומר שהחברה גם באותו שלב במאוחר למכרז סברה אחרי התייעצות ש היא רכשה זכות במקרקעין גם בשנת 2018 אחרי התייעצות ובדיקה של כל המסמכים.
ת: לא אחרי שום התייעצות, העניין של החזר האחוז זה הסתכלו האם הצלחנו להוציא היתר בפרק הזמן שנקבע שניתן לבקש החזר של האחוז בין 6 אחוז ל-5 אחוז וזהו, לא היה שום דיון, שום התייעצות, מאיפה אתה מביא,
ש: אתה היית מעורב בהכנת המסמך?
ת: לא.
ש: לא היית. אז אתה לא יודע אם היה דיון או...
ת: לא, אני יודע שאם היה, כמו שאמרתי בדיווח המקורי, שאם הייתה סוגיה שעולה בצורה חריגה למקרים אחרים שבהם רכשנו זכות במקרקעין והצלחנו להוציא היתר בפרק הזמן שאפשר לנו לקבל החזר של אחוז מס רכישה, אם היה הנושא הזה עולה לדיון אז זה היה מגיע אלי, מאחר ולא הגיע אלי אז אני יודע שזה משהו טכני שעשו פה שבדקו את פרק הזמן שבו הצליחו להוציא את ההיתר, ראו שהוא עומד בכללים לתיקון השומה ולבקשת החזר של אחוז וזה מה שהם עשו.
ש: וסברו עדיין,
ת: לא השתנה שום דבר...
ש: לא השתנה דבר, סברו שמדובר בעסקה במקרקעין.
ת: רגילה, כמו שהחוזה נחזה להיות."
- יש לומר, כי הוועדה לא הקלה עם מר פרידמן בחקירתו הנגדית, ושאלות רבות נשאלו גם על ידי, כיו"ר הוועדה, כדי לברר את עניין התגלותה של טעות משפטית בשומה העצמית, את שאלת הליווי שניתן על ידי משרד פירון, או מעורבות משרד פירון בעניין תיקון השומה, או טרוניות שהיו עשויות להיות מצד העוררת כלפי משרד פירון בשל הדיווח שדווח (ראו עמודים 38-42 לפרוטוקול).
מר פרידמן הבהיר בעדותו ובמענה לשאלות יו"ר הוועדה, כי משרד פירון היה מודע להגשת הבקשות לתיקון השומות, כי תחום המומחיות של משרד פירון אינו במיסוי מורכב, אלא בעסקאות השגרתיות שהעוררת מתקשרת בהן, וכי לעסקאות מורכבות מסתייעת העוררת במשרד רואי חשבון ולא במשרד עורכי דין. בנוסף, חזר והדגיש מר פרידמן כי העוררת לא זיהתה כי מכרזי "מחיר למשתכן" שונים מבחינה מיסויית ממכרזי רמ"י רגילים, מאחר שחוזה החכירה הטעה אותה לחשוב כי מדובר במכרז "רגיל" ברמה המיסויית, וכי העוררת לא זיהתה בזמן אמת, במועד הדיווח למשיב, כי יתר המסמכים (נספח התנאים המיוחדים וחוזה הבנייה, וכן המסמכים שנשלחו מחברת הבקרה) משנים את המצב המשפטי על פניו, ורק לאחר שקיבלה ייעוץ מס חיצוני - הבינה כי נפלה לכדי טעות משפטית.