ת: בדרך כלל כשיש סוגיה כזאת שהיא מיוחדת אז הסוגייה הזאת עולה גם בפניי בדיון יחד עם אותם אנשים שעוסקים בזה, מאחר וזה לא עלה אלי באותו מועד אני יודע שלא הייתה פה איזושהי סוגיה מיוחדת שדנו בה.
ש: אוקיי. אז כלומר, בעצם מה שאתה אומר לי זה שהגורם המדווח, אותן סמנכ"ליות שדיברת עליהן מקודם, קראו את המסמכים לעומק, התייעצו עם משרד עו"ד שמלווה אתכם בעסקאות עם רשות מקרקעי ישראל,
ת: אני לא אמרתי...
ש: ולא סברו שזה משהו שונה שמחריג את ההתערבות שלך ולשנות את הדיווח.
ת: אני לא אמרתי את זה. לא אמרתי את זה. אני לא יודע אם קראו לעומק או לא קראו לעומק, אני יודע את התוצאה- שלא הביאו בפניי שיש פה איזושהי סוגיה מיוחדת שונה ממכרזי רמ"י רגילים שצריכים לדווח על העסקה הזאת בצורה אחרת." (עמוד 30 שורות 8-23, עמוד 31 שורות 1-2)
- בסופו של דבר, אינני סבורה כי מר פרידמן אינו העד הרלבנטי מבחינתה של העוררת לצורך העדות אודות הטעות המשפטית שנפלה אצל העוררת בעת הגשת השומה העצמית. אינני סבורה גם כי יש לראות את העוררת כמי שנמנעה מלהעיד עד רלבנטי אחר מטעמה.
מר פרידמן הוא מנכ"ל העוררת, בעל התפקיד הבכיר ביותר בחברת אשדר, שהצהיר ואף העיד, כי אילו הייתה מתעוררת שאלה בעניין הדיווח והמיסוי של מכרזי "מחיר למשתכן" - היה עניין זה מובא לדיון בפניו, ומעצם העובדה שלא התקיים כל דיון בפניו ולא הוצגה לו כל שאלה מיסויית בנושא הדיווח למשיב בקשר עם מכרזי מחיר למשתכן, על ידי סמנכ"לית הכספים או על ידי מאן דהוא במשרד עו"ד פירון - הרי שהתוצאה הייתה שבוצע דיווח כאילו מדובר במכרז רמ"י רגיל, ודווח על רכישת "זכות במקרקעין".
- לאחר בחינת טענות הצדדים, ומאחר שמצאתי הסבר הגיוני בעדותו של מר פרידמן, איני סבורה נפל פגם באי-העדתה של סמנכ"לית הכספים של אשדר לצורך ההכרעה בשאלת קיומה של "טעות" משפטית כעילה לבקשת תיקון השומה.
אינני סבורה כי אי הבאתה לעדות מפעילה את החזקה שנקבעה בפסיקה, כי אילו הייתה מגיעה סמנכ"לית הכספים להעיד הייתה עדותה פועלת לחובת העוררת.
סמנכ"לית הכספים כפופה למנכ"ל העוררת, אשר העיד בפנינו. התרשמותי מעדותו של מר פרידמן, כי הוא הצהיר והעיד על העובדות כהוויתן בכל הקשור והמתייחס למצב הדברים העובדתי הקשור לדיווח למשיב לאחר הזכייה במכרזי "מחיר למשתכן". כך גם באשר למצב הדברים שנוצר לאחר שקיבלה העוררת ייעוץ מס ממומחים חיצוניים, שאינם הייעוץ המשפטי הרגיל בו מלווה העוררת.
- לא מצאתי כל סיבה שלא ליתן אמון בעדותו של מר פרידמן, בוודאי כאשר עדותו נותרה עקבית לאורך כל חקירתו הנגדית. לא כל שכן, כאשר לא ברור איזו תועלת הייתה צומחת לעוררת מהגשת בקשת התיקון חלף דיווח בזמן אמת על כך שלא מדובר ברכישת "זכות במקרקעין".
יש לומר, כי המשיב שרבב מדי פעם לטיעוניו טענה בעניין תום לב, אך סתם ולא פירש איזו התנהלות בחוסר תום לב מבקש הוא לייחס לעוררת בהגשת הבקשה לתיקון השומה. כשלעצמי, לא מצאתי חוסר תום לב שניתן לייחס לעוררת בשל הגשת הבקשות לתיקון השומה, בעיתוי בו הוגשו ובעילה לפיה הוגשו. שהרי בקשות התיקון הוגשו במסגרת תקופת ארבע השנים הקבועה בסעיף 85 לחוק, ולמעשה כשנה וחצי לאחר השומה העצמית. לא ניתן לומר כי לעוררת צמח יתרון על פני מתמודדים אחרים במכרז, בשל בקשת התיקון, שכן את הצעתה ביחס למחיר מ"ר דירתי היא נתנה תחת המצב המשפטי "המוטעה", לגישתה, ושילמה מס רכישה בפועל.