ושוב - קביעת סייגים וגדרים על ההחזקה והשימוש שיעשה במקרקעין, מגבילה את יכולת ההנאה הכלכלית מהם, על כן יש לבדוק עד לאיזו מידה צומצמה הנאתו של החוכר מהמקרקעין בכדי לקבוע אם אמנם מדובר בחכירה.
ברור שלא כל צמצום והגבלה בהנאת החוכר מהמקרקעין יוציאו את הזכות מגדר "חכירה". עם זאת, ומנגד, אף ברור הוא כי צמצום והגבלה משמעותיים בהנאת "החוכר", כדי כך שמירב ההנאות הכלכליות אינן עוד בידיו אלא מצויות, למעשה, בידי "המחכיר" (מעבר להנאה הכלכלית שיש למחכיר בקבלת דמי החכירה), משמעם הוא כי אין ל"חוכר" חכירה אמיתית במקרקעין, כזו ש"תוכנה" הוא "חכירה".
ראו לעניין זה ספרו של נמדר בעמוד 189, שם נאמר:
"לשאלה מהי הזכות המעניקה את מירב ההנאות הכלכליות בנכס אין לתת תשובה החלטית. כ"סף תחתון" ניתן לקבוע שהזכות חייבת להעניק לבעליה את החזקה הייחודית בנכס, ולא די בכך שהיא מעניקה זכות שימוש ארעי או באופן מקוטע, או זיקת הנאה בחלק מהנכס ולא בכולו. חכירה, לפי החוק, חייבת להעניק לחוכר את הזכות להחזיק באופן בלעדי ואקסקלוסיבי בנכס. משמעותה של חזקה שכזו הינה מתן שליטה לחוכר בקרקע, כך שהוא יוכל להשתמש במושכר ללא הפרעה מצד המשכיר, ולבצע בנכס פעולות, בהתאם לשיקול דעתו, שהינן המאפיינים של חזקה יחודית. כל הגבלה בזכויות האמורות של החוכר עשויה לגרוע מתוכנה של הזכות ואף להוציאה מכלל זכות במקרקעין, היות וזכויותיו של החוכר תיבחנה לפי משקלן הכולל בנסיבות הענין".
וכן ראו לעניין זה מאמרם של ירדנה סרוסי ושגיא גרשגורן, "חכירה" לעניין חוק מס שבח מקרקעין", מיסים יב/3 א-19, שם צוין:
"מכך נוסיף ונלמד, שככל שההרשאה להשתמש בקרקע מקיפה יותר, וכך שבעל הזכות הוא הזכאי לקבוע את השימוש הכללי שייעשה במקרקעין (כמובן על פי טיבן ובמסגרת הגבלות חוקיות), מתקרבת החזקתו (לענין חוק מס שבח) להחזקה שב"שכירות".
...
לכן, ה"כוח", הסמכויות, האחריות, נטילת הסיכונים וכיו"ב, יובילו למסקנה כלכלית המלמדת על מעמדו של בעל הזכות (הקבלן) ביחס למקרקע (מעמד כשל בעלים), כך שעל הצדדים יוטלו מס שבח ומס רכישה, בו בזמן שייתכן והמאפיינים הקנייניים כשלעצמם לא יעידו על מכירתה של "בעלות קניינית" במקרקעין באותו מועד. בהיקש מהאמור, דרך קל וחומר ולאור התוספת להגדרת זכות במקרקעין שבהוראת תיקון מס' 15 לחוק, נדמה, כי גם לעניין שכירות (שלפי חוק מס שבח) ולעניין הטלת מס שבח במקרה של מכירת חכירה מסוג שכירות ארוכת שנים, נכון להרחיב את מסגרת המאפיינים שלעיל ולכלול בה גם מאפיינים כלכליים כדוגמת ה"כוח", הסמכויות, האחריות, נטילת הסיכונים, מידת הזיקה הכלכלית שנוצרה בין המקרקעין לבין השוכר ומידת הניתוק הכלכלי שנוצר בין המשכיר לבין אותם מקרקעין."
- זאת ועוד, ההלכה הפסוקה הבחינה הבחן היטב בין עסקה שמהותה מכירה (ורכישה) של זכות במקרקעין, לבין עסקה של הזמנת שירותי בנייה. בתוך כך, התייחסה הפסיקה למתכונת הבחינה וקבעה כי הכרעה בשאלה זו תיעשה בראייה כוללת של כל תנאי ההתקשרות בין הצדדים ותוך בחינה מהותית שלה, להבדיל מבחינה צורנית טכנית וצרה.
דהיינו: "התמונה המלאה" המשתקפת ממכלול התנאים החוזיים - היא זו הקובעת, ולא מצב חלקי המשתקף ממסמך כזה או אחר, או בכותרת כזו או אחרת שניתנה לעסקה על ידי הצדדים או מי מהם.