| בבית המשפט העליון |
ע"פ 3558/24
| לפני: | כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג
כבוד השופט עופר גרוסקופף
|
|
| המערערת: | פלונית | |
|
נגד
|
||
| המשיבה: | מדינת ישראל | |
|
ערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.1.2023 ומיום 20.3.2024 בהתאמה, בת"פ 13227-10-21 על ידי כבוד השופט יואל עדן
|
||
| תאריך ישיבה: | כ"א אייר התשפ"ה (19.5.2025)
|
|
| בשם המערערת:
|
עו"ד ששי גז; עו"ד עומר אדרי; עו"ד בר אסלן | |
| בשם המשיבה: | עו"ד יצחק פרדמן
|
|
| בשם שירות המבחן: | עו"ס סיון קוריס | |
| פסק-דין
|
השופט עופר גרוסקופף:
לפנינו ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט יואל עדן) בת"פ 13227-10-21 מהימים 27.6.2023 ו-20.3.2024, בהתאמה. המערערת, גננת ראשית, שבגן אותו ניהלה היו 29 פעוטות, הורשעה בביצוע עבירות רבות כלפי הילדים הקטנים שהופקדו בידיה: 32 עבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); 5 עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב(א) לחוק; 2 עבירות של השארת ילד בלא השגחה לפי סעיף 361 לחוק; ו-2 עבירות של התעללות בקטין או חסר ישע לפי סעיף 368ג סיפא לחוק. לצד האמור, המערערת זוכתה מחלק מהעבירות שיוחסו לה בכתב האישום. בהמשך לכך, הושתו על המערערת בגזר הדין העונשים הבאים: 5 שנות מאסר לריצוי בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי לבל תעבור במשך שלוש שנים עבירה מבין אלו שהורשעה בהן; ותשלום פיצויים להוריהם של הקטינים נפגעי העבירות, בסך כולל של 180,000 ש"ח.
הערעור שלפנינו מופנה הן כלפי הרשעת המערערת בחלק ניכר מהעבירות שיוחסו לה; הן כלפי עונש המאסר הכבד שנגזר עליה (5 שנות מאסר בפועל). ביסודו לא עומדת טענה לחפות, שכן גם המערערת מודה כיום כי חטאה לתפקידה, ונהגה לעיתים באופן אלים ופוגעני כלפי הפעוטות שהופקדו באחריותה. ביסודו עומדת הטענה כי המקרים בהם עשתה כן היו מועטים יחסית, וקלים משמעותית, מהעולה מהכרעת הדין, באופן שהתמונה הכללית המתקבלת, הגם שהיא עדיין חוצה את הרף הפלילי, אינה מצדיקה ענישה כה מחמירה כפי שנגזרה עליה. במילים אחרות, המחלוקת שלפנינו אינה בשאלה אם המערערת פעלה כדין, באופן בו ראוי לגננת לנהוג - מקובל על הכול, לרבות המערערת, כי היא נהגה בפעוטות באופן פסול, שאסור שיראה במקומותינו, וכי מוצדק להענישה בשל כך. המחלוקת בענייננו היא בשאלה עד כמה רחוקים מעשיה של המערערת משורת הדין, והאם הם מצדיקים רמת ענישה הנהוגה ביחס ל"גננות מתעללות" מהסוג הגרוע ביותר - גננות הפוגעות בילדים המופקדים באחריותן בצורה קשה, בזדון ומתוך רשעות.
לאחר שקראנו את טיעוניהם המפורטים של הצדדים, שמענו באריכות את השלמות הטיעון בעל פה, והקדשנו זמן לצפייה בסרטונים עליהם מבוסס כתב האישום, הגענו למסקנה כי הערעור, כפי שמוקד, מוצדק בעיקרו. בהמשך הדברים נעמיק ונפרט את הטעמים להתרשמותנו זו, תוך התייחסות פרטנית לכל אחד מסעיפי האישום השנויים במחלוקת. ואולם, כבר בפתח הדברים נבקש להבהיר כי התמונה הכללית המצטיירת מצפייה בסרטונים אכן שונה באופן מהותי מהנדרש על מנת להטיל על המערערת ענישה בהיקף שנגזר עליה.