ראה גם: ע"א 3535/00 יוסי וינר נ' חנה שרוט, (נבו 1.7.2001), מפי כב' הנשיא (כתוארו אז) אהרון ברק:
"כדי לגבש עילת פסלות "השאלה שיש לשאול היא...אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" ")ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). במקרה דנן, נכתבה טיוטת פסק דין על ידי בית המשפט, בטרם בשלה העת למתן פסק דין במשפט. אכן, טיוטת פסק הדין מלמדת, כי בית המשפט גיבש לעצמו עמדה על סמך הראיות וטענות הצדדים, שהיו בפניו באותה עת. ואולם, כפי שאף ציין בית המשפט בהחלטתו, אין בכך כדי להצביע על גיבוש עמדה שאינה ניתנת לשינוי במקרה שיוצגו בפניו ראיות נוספות. כאמור, בעקבות ההסדר אליו הגיעו הצדדים לעתירה, שמע בית המשפט עדות נוספת מטעם המערער, וקיבל ראיות נוספות. בנסיבות העניין, אין בעצם כתיבתה של טיוטה, שנכתבה בטרם התקבלו כל הראיות, בשלב בו לא היה ברור אם ראיות נוספות יוגשו אם לאוו, כדי להצביע על גיבושה של דעה קדומה, בלתי ניתנת לשינוי. מטעמים אלה, ובהעדר חשש ממשי למשוא פנים, דין הערעור להידחות".
- באשר לטענת המבקשת לעניין הודעת הדואר האלקטרוני של הבורר מיום 15.1.25, אשר נכתבה במענה לבקשת המבקשת כי יתפטר מתפקידו, הרי שלא מצאתי כי התנסחותו של הבורר בהודעה זו מלמדת על חשש ממשי למשוא פנים כפי טענת המבקשת. ויוסבר; באי כח המבקשת החתומים על המכתב מיום 15.12.25, המופנה לבורר שכותרתו:"בקשה מכב' הבורר להתפטר מתפקידו", אינם משמשים כבאי כח המבקשת בהליך הבוררות. בהודעת הדואר האמורה כתב הבורר בהתייחס לטענות שהועלו כלפיו, כאמור במכתב החתום על ידי באי כח המבקשת שאינם מייצגים בהליך הבוררות:
"עו"ד יעד שלום. לא היית מעורב בבוררות והנני רואה בחומרה את מכתבך ללא בדיקת העובדות. הביקור בנכס עם הצדדים לבדיקת ליקויי הבנייה נערך בתאריך 27.10.22 וחוות דעתי לנושא ליקויי הבנייה לאחר הסיור ושמיעת הצדדים נכתבה כבר"..
- בנסיבות העניין, לא מצאתי לקבל טענת המבקשת כי יש בשימוש הבורר במילה "בחומרה", כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים כלפיי המבקשת. אציין, כי לא מצאתי דימיון בין עובדות פסק הדין אליו הפנה ב"כ המבקשת בסיכומיו שניתן בהפ"ב (נצרת) 30243-12-11 עמירון חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' חברת עאטף מוסא ושות' בע"מ (נבו 24.7.2013), למקרה דנן. שם נקבע, כי דרישתו של בורר מאחד הצדדים להתנצל בפניו מלמדת כי הבורר מודה כי חש פגיעה אישית לאור הפנייה להעבירו מתפקידו ובדרכו זו מטיל הוא בעצמו ספק בכושרו להיות בורר בין הצדדים. עוד נקבע, כי מדובר באמירה שעשויה להתפרש כאיום ואף האדם הסביר היה מאבד את אמונו בבורר. כן נקבע כי: "בעצם בקשתו להתנצלות , הבורר מבטא את חוסר יכולתו לעשות הפרדה בין הפן המקצועי לפן האישי ועל כן מראית פני הצדק נפגעה או עשויה להיפגע בצורה מוחשית וברורה". ברי, כי אין כל זהות בין נסיבות אלה לעניינו. עוד אוסיף לציין, כי בנוסף למתואר, במסגרת פסק הדין הנ"ל מצא בית המשפט להעביר הבורר מתפקידו בשל צֶבֶֶר של אירועים שהובילו להחלטתו, ובכללם הטלת קנסות על הצדדים מצד הבורר וטענה להיכרות מוקדמת של של הבורר עם העד.
- בנוסף, לא מצאתי כי יש בנסיבות העניין, בדרישת הבורר לתשלום שכר טרחתו על ידי המבקשת, לצורך בחינת בקשת המבקשת כי יתפטר מתפקידו כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים. הבורר ציין בסעיפים 3-5 למכתבו מיום 18.12.24 :
"3. הסמכות לפסילת הבורר הינה להחלטת בית המשפט שמינה את הבורר עפ"י סעיפים 11 ו-12 פרק ג' מינוי בורר והעברת הבורר מתפקידו.
- כדי שאוכל להתייחס ברצינות לבקשת ב"כ ד.ניב להתפטרותי, עלי לקרוא את 17 העמודים של הבקשה כולל הפרוטוקולים ודרוש לכך זמן רב ועל המבקשים לשלם לי את שכרי בגין התייחסותי בסך של 6,000 ₪+מע"מ. כמו כן לא שולם לי שכרי בגין הישיבה הקודמת מתאריך 29.9.24 בסך של 5,000 ₪+מע"מ.
- אבקש לשלם לי את שכרי ולאחר מכן אגיב על הבקשה".
- 53. מכתב באי כח המבקשת לבורר מיום 24.11.24 , אכן מונה 17 עמודים, במסגרתו הועלו טענות רבות, בכללן הפניות לפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו לאורך ארבע שנות הבוררות. בחינת הבקשה שהוגשה לבורר, לרבות התגובה והתשובה לבקשה מצריכים, בין היתר, קריאה של כלל הפרוטוקולים הכוללים מאות עמודים. דרישתו של הבורר לתשלום שכר טרחה מהמבקשת, שהגישה את הבקשה, עולה בקנה אחד עם הוראותיו של הסכם הבוררות ששלח הבורר לחתימת הצדדים בראשית הליך הבוררות (נספח 7 לבקשה), שם נקבע במסגרת סעיף 4 הקובע את סמכויות הבורר: "הבורר יהיה רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכ"ט עו"ד ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלום".יצוין, כי אף בטיוטה המתוקנת של ההסכם בה ביצע ב"כ המבקשת שינויים, לא שונתה סמכות זו של הבורר.(נספח 8 לבקשה).ראו בעניין זה גם סעיף 4.4. להסכם הבוררות נספח 7. בנוסף, חוק הבוררות בסעיפים 32-33, מסדיר את הדרך הדיונית בה יש לנהוג מקום שמי מהצדדים סבור כי השכר בו נוקב הבורר הוא מוגזם. מעיון במכתבו האמור של הבורר, מתקבל הרושם כי הבורר לא ביקש להשתמש בתשלום שכר הטרחה ככלי מאיים או ענישתי, אלא נימק דרישת השכר, בהיקפה של הבקשה שהוגשה ובצורך לעבור על כל מאות עמודי הפרוטוקול על מנת להתייחס באופן רציני וענייני לכלל הטענות שהועלו.(ראו:הפ"ב (ת"א) 60161-08-18 שגיא בנתאי נ' אושרת שוקר (נבו 6.3.2019, פיסקה 14).
- ביישום השיקולים שנקבעו בפסיקה ובכללם, משך הזמן שחלף מאז אמירות הבורר העומדות בבסיס הבקשה והצגתן במנותק מהקשרן, השיהוי בהגשת הבקשה, התנהגות הבורר והתנהגות הצדדים במהלך דיוני הבוררות, השלב בו מצויה הבוררות משנסתיימו הדיונים שנמשכו על פני כ-4 שנים וניתנה הוראה על הגשת סיכומים וכפועל יוצא מכך, עינוי הדין והנזק שייגרמו, נוכח המשאבים שהושקעו עד כה בקיומה של הבוררות - מצאתי לדחות הבקשה להעברת הבורר מתפקידו.
- משלא מצאתי כי יש באמירות הבורר ובהתנהלותו הנטענת, כדי להקים חשש ממשי למשוא הפנים, מצאתי לציין כי אין בידי לקבל טענותיו של ב"כ המבקשת בדיון בפניי, כי יש להסתפק בנסיבותיו של המקרה שבפניי במבחן הפגיעה במראית פני הצדק. מדובר בטענה שאינה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט בעניין גנאמה, כאשר בית המשפט העליון, שב וציין גם בפסק הדין בעניין ארט בי, כי מבחן מראית פני הצדק ייושם בנסיבות קיצוניות, כפי נסיבותיו של פסק הדין בעניין גנאמה, שלא מצאתי כי מתקיימות בענייננו. (ראה פיסקה 118 לפס"ד בעניין ארט בי).
ה. ובטרם סיום;
- למקרא מאות עמודי הפרוטוקולים של הדיונים שהתנהלו בפניי הבורר, לא ניתן שלא להתרשם כי הצדדים בהתנהגותם, הביאו על עצמם את האמירות, עליהן מלינה המבקשת בבקשתה וכן את האווירה המתוחה והטעונה שנוצרה בבוררות.קריאה רציפה של הפרוטוקולים מלמדת על ניסיונו של הבורר "להשתלט" על הדיון ולהוריד את גובה הלהבות על מנת לנהל את הדיונים באופן תקין ומתורבת. שורת ההגינות מחייבת שלא לקרוא את אמירותיו של הבורר בחלל ריק ולדלותן בפינצטה במנותק מההקשר בו נאמרו, מהתנהגות הצדדים ומהלך הרוח ששרר במהלך ניהול דיוני הבוררות. (ראו: "עניין הרב כהנמן" שלעיל פיסקה 23: "בורר הוא אדם, ואין בורר מלאך").
- יפים לעניינו הדברים שנאמרו בהפ"ב 14683-04-17 עידו חג'ג' ואח' נ' ציפורה ברון ואח' (פסקה 25, נבו, 21.06.2017):
"הבורר, כמו השופט, הוא הגורם המוסמך להחזיק במוסרות הדיון, לנהלו ביעילות ובתכליתיות, להשליט בבוררות אווירה ראויה ומכובדת, ולדאוג למיצוי מיטבי של ההליך, תוך שמירה על זכויות הצדדים. הבורר נדרש למנוע מהלכי סרק המאריכים את הדיון שלא לצורך, והגוזלים משאבים מיותרים. הבורר צריך להיות מעורב בהתנהלות באופן רציף ודינמי, ולא לאפשר לעגלה לסטות מהדרך. זהו תפקידו של הבורר ואין הוא יכול לתלות את הקולר לאנדרלמוסיה שנוצרה רק בבעלי הדין".