ת: מסכים איתך."
- גם הדוגמאות שהביא פרופ' עדן בנוגע לחברות אחרות בחוות דעתו אינן מספקות. כך לגבי דוחות כספיים של חברת אנרג'יקס ליום 31.12.24 (סעיף 6.10 לחוו"ד עדן 2025) לפיה היא הכירה בעלויות שהוציאה בסכום של כ-296 מיליון ₪ בפרויקט לייצור חשמל הנמצא בתהליך תחרות ראשון כנכס במאזן. אולם, בהמשך ביאור זה, צוין לגבי פרויקט זה כי (ת/10, עמ' 1156 - 1155):
"הפרויקט מקודם כפרויקט תשתית לאומית מכוח מכסה לתעריף מובטח בו זכתה החברה, במסגרת ההליך התחרותי הראשון שפרסמה רשות החשמל למתח עליון. בחודש יולי 2023 נחתם הסכם לקבלת מימון להקמת הפרויקט בסך ראשוני כולל של עד 215 מיליון ש"ח. לפרטים נוספים ראה ביאור 15 לדוחות הכספיים המאוחדים. למועד הדוח, הכירה החברה בנכסים בגובה של כ-296 מיליון ש"ח בגין פרויקט זה, אשר נרשמו תחת סעיף מערכות בהקמה ובייזום."
- כלומר, במקרה של חברת אנרג'יקס, גם ישנו תעריף מובטח לחברה בגין פרויקט זה, וגם נחתם הסכם לקבלת המימון (שמן הסתם דרש מאנרג'יקס להראות הסכמים חתומים בדבר התעריף המובטח). פרטים אלו לא הוזכרו בחוו"ד עדן. יתרה מכך, עדן הסכים בחקירתו כי אין המקרים דומים (פרוטוקול, עמ' 737, שו' 1 - 8 ושו' 22 - 26; עמ' 738, שו' 1 - 3):
"ש: ההקמה של פרויקט ג'וליס, בהספק של כ-87 משהו. הפרויקט מקודם כפרויקט תשתית לאומית מכוח מכסה לתעריף מובטח, בו זכתה החברה במסגרת ההליך התחרותי הראשון שפרסמה רשות החשמל למתח עליון. ואז גם כתוב שנחתם הסכם למימון קבלת הפרויקט כבר, בשווי, סך ראשוני של עד 215 מיליון, וכו'. אז אתה צריך להודות שזה לא דוגמה לשום דבר, כי זה פה יש חוזה. את ה-300 מיליון האלה לא רשמו על איזה ציפייה לזכות במכרז, אלא רשמו אותם אחרי שזכו במכרז, זה הכל.
ת: זה לא מדויק.
...
ש: כן אבל פה היא כבר זכתה במסגרת ההליך התחרותי הראשון, ולקחה הלוואה של 215 מיליון שקל.
ת: אני אומר,
ש: זה דומה לענייננו? שאני נתתי כסף למגדל שאני לא יודע מה יהיה איתו, ואולי הוא יבוא ואולי הוא לא יבוא?
ת: לא,
ש: מה דומה,
ת: זה לא דומה."
- בנוסף, פרופ' עדן מתבסס בחוות דעתו על מקרה של חברת Alliance One האמריקאית, אשר רשות ניירות ערך האמריקאית אישרה את מדיניותה לאחר בחינה ממוקדת (בסעיף 7.7 לחוו"ד עדן 2025). לפי טענה זו, מקדמות שנועדו להבטיח אספקת מלאי עתידית הן עלויות ישירות לרכישת מלאי ולכן סיווגן כנכס במאזן הוא לגיטימי, כל עוד ההפסדים בגינן נשארים בטווח נורמלי. אולם, גם כאן המקרים שונים. מעבר לעובדה שלא ברור מחוו"ד עדן איזה תקן חשבונאי חל על החברה האמריקאית והאם הוא שונה מהתקנים החלים בענייננו, דומה כי בעוד שבמקרה של Alliance One החברה החזיקה בחוזה מחייב המעניק לה זכויות משפטיות כלפי המגדלים (כולל זכות גבייה לאחר סיום ההתקשרות), באגרקסקו התשלומים ניתנו ללא התחייבות מצד המגדלים להתקשר עם החברה בעתיד. לכן, באגרקסקו לא התקיים רכיב ה"שליטה" הנדרש בחשבונאות להכרה בנכס. ב- Alliance One דובר ככל הנראה במקדמות אמיתיות, בטובין או מזומן, שקוזזו מהתמורה הסופית. כך במכתב Aliance One לרשות ניירות ערך האמריקאית, עולה כי רישום המקדמות היה מגובה בחוזים (ת/17, עמ' 1662 לכרך נספחי התובעים):
"In order to guarantee an adequate supply of unprocessed tobacco inventory from the farmers, we enter into a contract with the farmers for both advances related to inputs and the subsequent purchases of tobacco."