ת: כן אבל העיקר הוא, מה קורה כשהיבול שמתקבל מהספק לא מספיק להחזיר את ההלוואה. ואז מה שכתבתי בסעיף 7.8 לחוות דעתי, בשנים שבהן היבול שמתקבל מהספק אינו מספיק, אין החזר כספי לחברה. זאת אומרת החברה לא חייב כסף, לא מחזיר, אלא זקיפה לשנים הבאות. מתבצעת בכל שנה בדיקה לירידת ערך של המקדמות, בשים לב לתחזית הגידולים העתידים וניסיון העבר של החברה. ההפסד מירידת ערך נרשם כהוצאה בדוח רווח והפסד. כלומר, גם פה זה סוג של nonrecourse.
ש: אדוני, אישרת לי שכל הדברים שאמרתי הם נכונים. אחר כך הוספת כל מיני הבחנות, לגבי אם זה דברים נוספים. אבל כל הדברים שאני אמרתי, ההבדלים בין הסיטואציה של יוניברסל לאגרקסקו, אתה לא חוזר בך. הם אכן קיימים, כל ההבדלים שמניתי, אני אומר אותם שוב. שיוניברסל נתנה מקדמות בצורה של ציוד וחומרי חקלאות. זה נכון?
ת: נכון.
ש: ליוניברסל יש זכויות משפטיות בקשר להחזר. זה נכון?
ת: בכפוף להגבלה שאם הזכויות הן רק מהיבול,
ש: בסדר.
ת: אין לה שום זכות לפנות למגדל ולהגיד - היבול לא מספיק, אתה חייב לי כסף, תחזיר לי את הציוד.
ש: יש לה הסכם עם המגדל, איך הוא יחזיר את הכסף.
ת: יש לה הסכם שהמגדל יחזיר את זה ביבול.
ש: בסדר. עכשיו, אז המקדמות הן נעשו על חשבון התחייבויות עתידיות, והיא הפחיתה בגינם תשלומים המגיעים ממנה למגדלים.
ת: נכון.
ש: זה לא היה באגרקסקו.
ת: נכון.
ש: ובניגוד לאגרקסקו, כל הדברים האלה הוצגו בדוחות.
ת: נכון."
- כמו כן, מקובלת עליי טענת התובעים בסיכומיהם (שם, בפסקאות 106 - 108) כי רכישת תיק הלקוחות של אליהו ביטוח על ידי חברת מגדל מהווה עסקה מובהקת של "צירוף עסקים", השונה מענייננו בבחינת "השוואת תפוחים לתפוזים". מקובלת עליי הטענה כי בשונה מענייננו, במצב של צירוף עסקים, קיימת חזקה המאפשרת הכרה בנכסים בלתי מוחשיים (כמו תיק לקוחות) שנרכשו, וזאת כחריג לכללים הרגילים בתקני החשבונאות, והכרה זו כפופה לכללי חשבונאות ייחודיים של ענף הביטוח, המוסדר לפי תקן אחר, ולדרישת השליטה המותנית כאמור במחויבות הלקוח, תנאים שלא הוכחו כראוי בחוות דעתו של פרופ' עדן ולא קיבלו מענה מספק בסיכומי הנתבעת.
- ועוד. נוטה אני להסכים עם דעתו של ד"ר רונן (סעיפים 194 - 202 לחוו"ד רונן) באשר להשוואה של פרופ' עדן בין חברת אגרקסקו לבין המתחרה שלה, חברת מהדרין (סעיף 10 לחוו"ד עדן 2012), גם כאן מן הטעם הפשוט כי ההלוואות שנתנה מהדרין למגדלים ולבתי אריזה מעוגנות בהסכמים משפטיים מפורשים, בעוד שהתשלומים המיוחדים של אגרקסקו לא עוגנו בהסכמים דומים. גם אגרקסקו עצמה הבחינה בדוחותיה בין הלוואות לספקים (ביאור 5 לדוחות 2008 של אגרקסקו, בעמ' 203 לדו"ח החוקר), שעוגנו בהסכמים משפטיים, לבין אותם תשלומים מיוחדים. כך השיב עדן בחקירתו לגבי עצם הבחירה בחברת מהדרין כמקרה להשוואה (פרוטוקול, עמ' 686, שו' 2 - 5):
" ת: אין הרבה חברות חקלאיות שיש להן דוחות כספיים, ציבורי. הדוגמה שהייתה הכי מול העיניים, הייתה מהדרין, הבאתי אותה. יש דברים דומים, יש דברים שונים, אבל אם תסתכל על המהות ולא על הצורה המשפטית, תראה שזה אותו דבר. "