ש. אוקיי. ענית לי."
במצב דברים זה, כפות המאזניים לכל היותר מאוינות, ואין בידי לקבל את טענת התובעים. דהיינו, ההנחה היא שהנהלת החברה היא שכתבה את הדוחות.
טיב הביקורת
- כאמור, הכרעתי כי רישום התשלומים למגדלים כנכס במאזני החברה אינו עומד בדרישות התקינה החשבונאית שחלה במועדים הרלוונטיים. אולם, כפי שציינתי לעיל לגבי טענות הנתבעת, כך גם לגבי טענות התובעים: לא כל מקרה בו הרישום היה שגוי מעלה כי רואה החשבון המבקר התרשל בתפקידו, שכן יש הבדל בין החשבונאות הפיננסית לחשבונאות הביקורת. החשבונאות הפיננסית משמשת כ"שפה" להצגת מידע עסקי ופיננסי, והיא מיושמת על ידי החברה, באמצעות חשבים ומנהלי כספים, לצורך עריכת המאזנים והדוחות. לעומת זאת, תפקיד הביקורת מוטל על רואה חשבון חיצוני שתפקידו לבחון את הדוחות שהוכנו על ידי החברה, לאמת את הנתונים ולהשיג מידה סבירה של ביטחון שהם משקפים את המצב העובדתי במלואו (יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 562 (2021)). במבנה התאגידי, הדירקטוריון וההנהלה הם האחראים על ניהול רכוש הבעלים ועל אישור וחתימת הדוחות הכספיים. רואה החשבון המבקר פועל כגוף חיצוני ובלתי תלוי שנועד לאפשר לבעלי המניות לקבל אימות מקצועי לכך שהדוחות שהגיש הדירקטוריון אכן משקפים באופן נאות את מצב החברה לפי כללי חשבונאות מקובלים (גרוס, בעמ' 757, 759 - 760).
- חוות הדעת שהוגשו בתיק זה אשר מתייחסות לחשבונאות הביקורת הינן זו של רו"ח אביב מטעם התובעים וזו של רו"ח מורד מטעם הנתבעים. לעומת זאת, בשונה ממה שעשוי להשתמע מטיעוני התובעים, חוו"ד רונן ענייננה בחשבונאות הפיננסית, ולכן איננה רלוונטית לסוגיית חשבונאות הביקורת, כפי שעולה ממטרות החוו"ד, כפי שצוינו בפתח חוות דעתו (שם, בעמ' 3):
"השאלות והסוגיות שבהן נתבקשתי לדון במסגרת חוות דעת זו:
1.האם הדוחות הכספיים של החברים לשנים 2007-2009 עמדו בכללי החשבונאות המקובלים בישראל ושיקפו באופן נאות את המצב הכלכלי של החברה, את תוצאות הפעולות והשינויים בהון העצמי.
2.האם ההכרה בתשלומים המיוחדים (כהגדרתם מטה) כנכס במסגרת הדוחות הנ"ל תאמה את כללי החשבונאות המקובלים בישראל.
3.האם הנכס האמור נמדד בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל המתייחסים למדידת נכסים דומים, שההכרה בהם מותרת או נדרשת.
4.האם קיזוז התשלומים המיוחדים מהתחייבויות החברה תאם את כללי החשבונאות המקובלים בישראל.