ת: כך נראה, כן.
ש: תודה. תסכים איתי שהתיקון, תסתכל בטבלה שעשית, שהתיקון שנעשה למאזן 31.12.2009 הוא תיקון שעניינו לא הכרה, אין שינוי בהכרה, זה עדיין נכס רק שפשוט מעלים את הסכום של הנכס הן בצד הנכסים והן בצד ההתחייבויות.
ת: זה בדיוק מה שכתבתי, כן.
ש: תודה. וההון העצמי הוא אותו הדבר הן לפני התיקון, שים לב לטור האחרון בצד שמאל, הן לפני התיקון והן לאחריו.
ת: כן.
ש: זאת אומרת שלפי הדוחות האלה מכירים במקדמות כנכס?
ת: לפי הדוחות האלה,
ש: כן,
ת: שלדעת התובעים, במיוחד לדעת מי שנתן חוות דעת לדעתי, גם דוחות 2010 הם שקריים."
בהמשך חקירתו, מסביר המומחה ד"ר רונן את "המניעים" שבגינם, לשיטתו, רשות החברות הממשלתיות אישרה את הדוחות האלו, אולם סיבות אלו אין בידיהן לסייע לטענות התובעים (פרוטוקול, עמ' 343, שו' 8 - 14):
" ת: מצד שני, מצד שני, כן,
ש: כן,
ת: רשות החברות יש לה את האילוצים שלה שצוינו בדוח החוקר, אני יכול להפנות אותך לעמוד,
ש: כן,
ת: דוח החוקר אמרו לי שרשות החברות לא מעוניינת בתיקון למפרע כי זה מסכן את הדירקטורים מטעמה."
וכך מסכים בחקירתו ד"ר רונן כי מדובר בהחלטה מודעת של רשות החברות הממשלתיות שלא לבצע "הצגה מחדש" ולהעדיף את פרסום הדוחות במועדם על פני אכיפת כללי הדיווח או החלפת רואי החשבון (פרוטוקול, עמ' 344, שו' 14 ועד עמ' 345, שו' 14):
"ש: רגע! אז בוא נחדד, אתה אמרת, אישרנו ושלא יהיה לנו פה בלבולים, ההון העצמי נשאר אותו הון עצמי, רשות החברות הממשלתיות לא קיבלה את עמדתך היום שהיה צריך לקחת את הנכס הזה ולזקוף אותו לרווח והפסד,
ת: לא אמרתי את זה, אמרתי שהיא כן קיבלה את עמדתי אבל החליטה שעדיף לפרסם את הדוחות ככה,
ש: אין בעיה.
ת: מאשר לפטר את "קוסט" ולשכור רו"ח חדש.
ש: אין שום בעיה, הבנתי את הטענה, אני עכשיו מדבר בהחלטה שלה לפרסם את הדוחות ככה לא זקפו את זה לרווח והפסד.
ת: כפי שהדוחות,
ש: לא ס-,
ת: פורסמו,
ש: "פורסמו".
ת: לא בוצע בהם "רי-סטייטמנט",
ש: תודה.
ת: בניגוד לכללי החשבונאות.
ש: תודה.