הנאמנים מוסיפים וטוענים כי אף אם ההסכם לא נכנס לתוקף, סעיף 16.3 להסכם מהווה חיוב השורד את ביטול ההסכם. נטען כי מטרת הסעיף היא למנוע ממכשירי תנועה- בדיוק למקרה שבו ההסכם יבוטל- לעשות שימוש בקשרים שנוצרו עם JAC בעזרת החברות ובמידע שהגיע לרשותה מכוח אותם קשרים. לפי הטענה, האיסור חל גם במקרה של אי-קיום התנאי המתלה, שהרי מכשירי תנועה יכולה בקלות לגרום לאי-התקיימותו, כפי שאכן נעשה בפועל, ומיד לאחר מכן לפעול מאחורי גבה של יבוא ישיר לצורך קבלת זיכיון מהיצרן תוך גרימת נזק ליבוא ישיר בחוסר תום לב. בנוסף נטען כי מכשירי תנועה סיכלה את קיום התנאי המתלה תוך הפרת התחייבויותיה לפי ההסכם, בכך שלא העמידה למשרד התחבורה ערבות בנקאית בסך של כמיליון ₪, שהיתה תנאי לקבלן רשיון היבוא. עוד נטען כי גם אם מכשירי תנועה סברה ששומה על יבוא ישיר להשתתף באופן כלשהו בהעמדת הערבות, היה באפשרותה לפנות לנאמנים לשם כך, אך היא לא עשתה כן.
לבסוף טוענים הנאמנים כי יש להורות למכשירי תנועה למסור את כל ההתכתבויות שהוחלפו בינה לבין JAC. זאת, לאחר שגבתון הודה בחקירתו שמכשירי תנועה הסתירה מהנאמנים התכתבויות מהותיות שהוחלפו בינה לבין היצרן בחודשים האחרונים, ובכלל זה באמצעות אפליקציית WeChat.
- הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ("הממונה") תומך בבקשת הנאמנים. הממונה סבור כי קבלת רישיון היבוא איננה מהווה תנאי מתלה שבכוחו לבטל את ההסכם. לדידו, מדובר בהתחייבות חוזית רגילה, ולמצער "יצור כלאיים" בין תנאי מתלה לתניה רגילה, או לחלופין תנאי מפסיק. לפיכך, התוצאה היא כי החיובים המשניים לפי ההסכם ממשיכים לחול, לרבות סעיף 16.3 להסכם, שלפי לשונו נועד לחול כל עוד הצדדים ממשיכים להחזיק במניות חברת סין ישראל.
עוד טוען הממונה כי ספק אם מכשירי תנועה אכן עשתה את כל הנדרש לשם השגת רישיון היבוא. העובדה שהזיכיון אושר בישיבת מועצת המנהלים של חברת סין ישראל גם לאחר שחלף המועד החוזי שנקצב להשגת הזיכיון, מעידה שציפיית הצדדים הייתה להגשמת העסקה המשותפת ולא לביטולה. לשיטת הממונה, פעולותיה של מכשירי תנועה אינן עולות בקנה אחד עם התחייבויותיה במסגרת ההסכם וכתב ההתחייבות. בנוסף טוען הממונה כי מכשירי תנועה ביקשה לנצל את חדלות הפירעון של החברות על מנת שלא להשיג את רישיון היבוא, כדי לקנות בכך זכות לבטל את ההסכם, וזאת בניגוד לסעיף 68(ב) לחוק חדלות פירעון.
- מנגד, מכשירי תנועה טוענת כי דין הבקשה נגדה להידחות. לטענתה, ההסכם בוטל בנסיבות שבהן לא נמצא בנק שהסכים לפתוח חשבון לחברת סין ישראל בשל כך שיבוא ישיר מחזיקה במניותיה, ולכן למכשירי תנועה לא הייתה ברירה אלא לבטל את ההסכם, שאין ולא הייתה תוחלת לקיומו. עוד נטען כי לא ניתנה הסכמה בכתב מאת מכשירי תנועה, כנדרש לפי ההסכם, להארכת המועד להשגת רישיון היבוא, ולא ניתן לראות בהתנהגות נטענת של מי מהצדדים כזו שמשנה את לשון ההסכם. לטענת מכשירי תנועה, קבלת רישיון היבוא מהווה תנאי מתלה בהסכם. הדבר נלמד הן מכותרת סעיף 2 להסכם והן מלשונם המפורשת של סעיפים 2.1 ו-2.4 להסכם. לפי הנטען, סעיף 16.3 להסכם אינו שורד את ביטול ההסכם. בנוסף נטען כי אם הצדדים היו מבקשים להחיל את הוראות סעיף 16.3 להסכם אף בנסיבות שבהן הוא פקע, בוודאי הייתה נכללת הוראה מפורשת לעניין זה בהסכם, קל וחומר שעה שמדובר בחוזה עסקי. עוד נטען כי מסעיף 2.4 להסכם אף עולה כי אי-התקיימות התנאים מתלים מביאה לביטול ההסכם כולו ולא רק של העסקה על פיו.
עוד טוענת מכשירי תנועה כי היא לא סיכלה את קיום התנאי המתלה. התחייבות הצדדים לפעול על מנת להביא לקיום התנאים המתלים הינה חיוב השתדלות ולא חיוב תוצאה, וממילא מכשירי תנועה קיימה מאמצים רבים להשגת רישיון יבוא לחברת סין ישראל, שלא כמו יבוא ישיר. על פי הנטען, מכשירי תנועה שיקפה לנאמנים במכתב הביטול את היעדר האפשרות לפתוח חשבון בנק לחברת סין ישראל לצורך קבלת רישיון היבוא. מנגד, הנאמנים לא שיקפו למכשירי תנועה שישנה דרך להתגבר על קושי זה בניסיון לקיים את התנאי מתלה. בנוסף, מכשירי תנועה דוחה את הטענה לפיה היא זו שאמורה להעמיד לבדה את ההון העצמי לצורך קבלת רישיון היבוא.