"2.1 השלמת העסקה נשוא הסכם זה כפופה להתקיימותם של התנאים המתלים הבאים:
2.1.1 קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים להקמת החברה, לרבות אישור הרשות לתחרות (ככל שיידרש).
2.1.2 הענקת הזיכיון לחברה על ידי היצרן.
2.1.3 קבלת רישיון יבואן למוצרי היצרן."
ובהמשך קובע סעיף 2.4 להסכם כי:
"2.4 אם בחלוף 120 ימים ממועד חתימת הסכם זה או מועד אחר שיוסכם בכתב ומראש בין הצדדים:
2.4.1 לא התקיימו חלק או כל התנאים המתלים כאמור בסעיף 2.1 לעיל, וגם;
2.4.2 הצדדים לא ויתרו על התקיימותם של כל או חלק מהתנאים המתלים שטרם התקיימו עד למועד זה, וגם;
2.4.3 הצדדים לא יסכימו בכתב על דחייה נוספת של מועד כאמור,
אזי (א) כל צד יהיה רשאי לבטל הסכם זה והעסקה על פיו; וכן (ב) לכל צד לא יהיה טענות כלשהן כלפי הצד השני, לרבות בגין כריתת ההסכם, ניהול המו"מ בין הצדדים וביטולו של ההסכם, זאת, אלא אם אחד הצדדים גרם, במעשה או במחדל, לאי התקיימותו של תנאי מתלה במזיד או בכוונה.
מועד התקיימות התנאי האחרון מבין התנאים המתלים (ואם הצדדים וויתרו על התקיימות איזה מבין התנאים המתלים, אז מועד התקיימות התנאי המתלה האחרון שעליו לא וויתרו הצדדים) ייקרא "מועד ההשלמה"."
עינינו הרואות כי ההסכם כפוף להשגתן של שלוש הרשאות שונות: אישורים רגולטוריים לצורך הקמת החברה המשותפת; זיכיון מאת היצרן; ורישיון יבוא מאת המדינה. ככל שאחת או יותר מההרשאות הנ"ל לא תתקבלנה בתוך 120 יום ממועד חתימת ההסכם, דהיינו עד ליום 20.6.2025, לכל צד תקום עילה עצמאית לבטל את ההסכם, זולת אם אחד הצדדים גרם בכוונת מכוון להכשלת אחד או יותר מהתנאים המתלים.
- אין חולק כי החברה המשותפת (חברת סין ישראל) הוקמה ונרשמה במרשם החברות. אין גם חולק כי חברת סין ישראל קיבלה מאת היצרן את הזיכיון הנדרש לשיווק והפצת משאיות ורכב כבד תוצרת JAC. בכך התקיימו שניים מתוך שלושת התנאים המתלים. ברם, רישיון היבוא לא התקבל, גם לאחר שהמועד ההסכמי (120 יום) להשגתו חלף עבר. אין כל ראיה המעידה על כך שהצדדים הסכימו להאריך את המועד להשגת רישיון היבוא, וממילא הסכמה כזו היתה אמורה לקבל ביטוי בכתב בהתאם להוראות סעיף 20.1 להסכם. אמנם הסכם הזיכיון אושר על ידי מועצת המנהלים של חברת סין ישראל רק ביום 14.7.2025, קרי כחמישה חודשים לאחר חתימת ההסכם ותוך חריגה מהמועד ההסכמי המקורי. ואולם, גם אם המועד להשגת הזיכיון הוארך בדיעבד, אין להסיק מכך כי גם המועד להשגת רישיון היבוא הוארך. משכך, לפי סעיף 2.4 להסכם קמה למכשירי תנועה הזכות לבטל את ההסכם.
- מושכלות יסוד הן שחוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (תנאי מפסיק) (סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973) ("חוק החוזים"). חרף הדמיון בין המושגים, אין דין תנאי מתלה כדין תנאי מפסיק. תנאי מתלה משמעו שהוראותיו האופרטיביות של החוזה מותנות עד לקיומו של התנאי, וככל שהתנאי לא התקיים בסופו של דבר, החוזה בטל למפרע והצדדים שבים לנקודה שבה עמדו טרם כריתת החוזה. לעומת זאת, חוזה הכולל תנאי מפסיק הוא בעל תוקף מחייב מעת כריתתו, והתקיימות התנאי גורמת לכך שהחוזה פוקע מכאן ולהבא (ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ, בפסקה 40 (נבו 8.2.2018)). להבחנה בין תנאי מתלה לבין תנאי מפסיק יש אף חשיבות ראייתית. כאשר החוזה הוא חוזה על תנאי מתלה, מי שמבקש לאכוף חיוב לטובתו, עליו הנטל להוכיח את קיום התנאי המתלה. מנגד, ביחס לחוזה על תנאי מפסיק, מי שטוען כי חיוביו פקעו, עליו הנטל להוכיח את התקיימותו של התנאי המפסיק (גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 593 (מהדורה רביעית 2019)) ("שלו וצמח").
- חוזה שהותנה בתנאי מתלה הינו חוזה שלם מרגע כריתתו (ע"א 489/89 שרון נ' שבח מקרקעין, פ"ד מו(3) 366 (1992); שלו וצמח, בעמ' 600)). ואולם, אם התנאי המתלה לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, או תוך זמן סביר, פוקע החוזה ומתבטל למפרע (סעיף 29 לחוק החוזים; ע"א 2821/91 מרכזי שליטה בע"מ נ' משיאן, פ"ד מח(4) 107, 114 (1994)). עם זאת, הצדדים רשאים לשנות את ברירת המחדל ולקבוע כי אי-קיום התנאי המתלה במועד מקנה זכות לבטל את החוזה, להבדיל מהתבטלות החוזה מאליו בחלוף המועד המוסכם לקיום התנאי (ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, בפסקה 12 (נבו 11.12.2007)).
- 00בענייננו לא התקיים התנאי המתלה שעניינו קבלת רישיון היבוא. לא מדובר בהתחייבות חוזית שמכשירי תנועה נטלה על עצמה. ממילא לא ניתן לייחס לה הפרה של ההסכם בהקשר זה. הצדדים התנו על ברירת המחדל הקבועה בדין, וקבעו כי החוזה לא יתבטל מאליו מחמת אי-התקיימות התנאי המתלה, אלא הקנו זכות (אקטיבית) לבטלו במצב שכזה. כך אכן עשתה מכשירי תנועה עת שלחה את מכתב הביטול ביום11.2025.
- 0טענת הנאמנים והממונה היא שהשגת רישיון היבוא אינה מהווה תנאי מתלה שבכוחו לבטל את ההסכם כולו, להבדיל מהקניית זכות לביטול העסקה לפי ההסכם. נטען כי סעיף 2.1 להסכם קובע כי "השלמת העסקה נשוא הסכם זה כפופה להתקיימותם של התנאים המתלים הבאים..." ועל כן תוצאת אי-השגת רישיון היבוא מוגבלת לביטול העסקה, להבדיל מביטול ההסכם בכללותו. הממונה מסתמך על כך שב-"הואיל" השני להסכם נכתב כי "והואיל והענקת זכויות ההפצה בישראל של משאיות מתוצרת JAC ושל מוצרים נלווים מאותו התחום, לרבות "מוצרי תעבורה" (כמוגדר להלן) (להלן: "הזיכיון") לחברה על ידי היצרן, הינו תנאי לכניסתו לתוקף של הסכם זה." לשיטת הממונה, מכלל הן אתה למד לאו: משום שאין בהסכם התייחסות דומה לכניסתו לתוקף של ההסכם עם קבלת רישיון היבוא, להבדיל מקבלת הזיכיון מאת היצרן, אזי אי-השגת רישיון היבוא נותנת לצדדים אמנם זכות לבטל את ההסכם אך לא שוללת את תוקפו לחלוטין.
דינן של טענות אלה להידחות משום שמדובר בפרשנות מאולצת ומלאכותית להוראה ברורה וחד-משמעית בהסכם. ראשית, הצדדים עצמם הגדירו את קבלת רישיון היבוא כתנאי מתלה; שנית, סעיף 27(ב) לחוק החוזים קובע כי "חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה." דהיינו, בחוזה המותנה בקבלת רישיון על פי חיקוק, כמו רישיון היבוא בענייננו, חזקה כי עצם קבלת הרישיון מהווה תנאי מתלה. חזקה זו לא נסתרה. אדרבא, היא מקבלת ביטוי מובהק בהוראות סעיף 2.1 להסכם, הקובע כי השלמת העסקה לפי ההסכם כפופה לקיומם של שלושת התנאים המתלים הנזכרים בהמשך הסעיף. פשיטא כי הכוונה במינוח "השלמת העסקה נשוא הסכם זה" מיוחסת לתנאי לכניסת ההסכם כולו לתוקף, שהרי העסקה מושא ההסכם הינה למעשה השותפות העסקית בין מכשירי תנועה ובין יבוא ישיר לצורך ייבוא משאיות תוצרת JAC לישראל. בלא רישיון יבוא לא ניתן לקיים את הפעילות המשותפת, ולכן ברור כי הצדדים ראו בקבלת רישיון היבוא כתנאי המכפיף את תוקף ההסכם לקבלת הרישיון.
- כך גם אין בידי לקבל את טענת הממונה לפיה מכתב הביטול ששלחה מכשירי תנועה נוגד את הוראת סעיף 68(ב) לחוק חדלות פירעון, הקובע כי: "אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה." טעמו של דבר הוא שסעיף זה עניינו בתנייה חוזית הקובעת כי ניתן יהיה לבטל את החוזה אם ייפתחו הליכי חדלות פירעון נגד אחד הצדדים. סעיף 68(ב) לחוק נועד לשלול את תוקפן של תניות חוזיות מסוג זה, כדי להגן על חוזים של תאגיד בהפעלה, וכדי למנוע נזק נוסף לנושים, לרבות ניצול לרעה שיגרור העדפת נושים אסורה (ראו פר"ק (מחוזי ת"א) 1315-06 עו"ד רונן מטרי בתפקידו ככונס נכסים של חברת שרותי השומרים 1989 אבטחה שמירה ונקיון בע"מ נ' מועצה מקומית אורנית (נבו 16.11.2010)). ברם, במקרה דנן לא חדלות הפירעון של יבוא ישיר היא שהיוותה עילה לביטולו של ההסכם, אלא אי-קיומו של התנאי המתלה. משכך, סעיף 68(ב) לחוק אינו רלוונטי לענייננו. זאת, גם אם ניתן להניח שאלמלא חדלות הפירעון של יבוא ישיר, מכשירי תנועה אולי היתה מסכימה להאריך את המועד לקיומו של התנאי המתלה.
- בנוסף יש לדחות את טענת הנאמנים כאילו מכשירי תנועה גרמה לסיכול התנאי המתלה שעניינו בהשגת רישיון היבוא. אכן, סעיף 28(א) לחוק החוזים קובע כי "היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו." וסעיף 28(ג) לחוק החוזים מוסיף וקובע כי "הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות." בסעיף 2.4 להסכם אף נקבעה הוראה דומה הקובעת כי הצדדים ישמרו על זכותם לטעון נגד ביטול ההסכם אם אחד הצדדים גרם בכוונה לאי-קיומו של אחד או יותר מהתנאים המתלים. ואולם, במקרה דנן לא ניתן לייחס למכשירי תנועה סיכול של התנאי המתלה, שהרי היא ניסתה כמיטב יכולתה להשיג את רישיון היבוא המיוחל, אלא שהניסיון כשל מחמת סירובם של הבנקים לפתוח חשבון לחברת סין ישראל, משום שאחת מבעלות מניותיה היתה יבוא ישיר. ההסכם גם לא הטיל על מכשירי תנועה לבדה את החובה להשיג את רישיון היבוא, והסעיף אליו הפנו הנאמנים בהקשר זה עוסק בכלל בהתחייבות מסוג אחר, קרי, התחייבותה של מכשירי תנועה לממן את רכישת המלאי של חברת סין ישראל. סעיף זה כלל איננו עוסק בשאלת המימון הנדרש לצורך השגת רישיון היבוא.
- יחד עם זאת, התנהלותה של מכשירי תנועה בפרשה דנן היתה בלתי ראויה ובהיבטים מסויימים אף נגועה בחוסר תום לב.
במה דברים אמורים? ראשית לכל, גבתון הודה בחקירתו כי מכשירי תנועה הייתה מודעת לכניסתם של הנאמנים לתפקידם בנקודת זמן כלשהי בחודש נובמבר 2025. ואולם, מכתב הביטול מטעם מכשירי תנועה לא נשלח תחילה לנאמנים כי אם למר תומר לוי (שהיה נושא משרה ביבוא ישיר) ולמר יובל אסרף, וזאת בהנחה כי המכתב יועבר לנאמנים (עמ' 5-4 לפרוטוקול). גם כאשר תומר לוי ציין בפני מכשירי תנועה כי ניתן צו פתיחת הליכים נגד יבוא ישיר, לא פנתה מכשירי תנועה לנאמנים (עמ' 7, שור' 34-31 לפרוטוקול), אלא רק מספר ימים לאחר מכן. נזכיר כי לפי סעיף 43 לחוק חדלות פירעון, עם מינוי נאמן לתאגיד, עוברות לידיו מלוא הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו. ממילא לא נתונה עוד לנושאי המשרה בתאגיד כל סמכות לפעול בנוגע לעסקיו. יפים בהקשר זה הדברים שנפסקו ברע"א 7107-11-24 בולוטוב נ' כהן שי בידודים ושיפוצים בע"מ, בפסקה 21 (נבו 28.5.2025):