12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)"בין איציק תשובה
לבין קבוצת בוכריץ באמצעות שלומי בוכריץ
הוסכם עם איציק תשובה ושלומי בוכריץ כדלקמן:
- יוחזרו הוצאות קבוצת בוכריץ מתוך הליווי הבנקאי.
- כל מתחם ד' יועבר לרשותו ולאחריותו של איציק.
- בתמורה איציק יעביר לקבוצת בוכריץ 3 דירות בכל מקרה, 6 דירות בכפוף לאישור 136 יחידות.
- פנחס בוכריץ יסייע באישור התב"ע בועדה המחוזית.
יערך הסכם מפורט בין הצדדים".
היקף התפרשותו המדויק של הסכם 2015 לא התלבן בהליך, אולם ברי כי ככל שמדובר בהסכם מחייב הוא משנה באופן מהותי את ההסכמות שנכללו במסגרת הסכם 2008. כך, על פי הסכם 2015 קיבוץ בוכריץ אמורה לקבל בחזרה את הכספים שהשקיעה וכן לקבל מספר דירות (שלוש או שש), וכנגד זאת לוותר על זכויותיה במיזם (ולמצער על חלק מהן). הגם שרק שלום חתום על ההסכם, יוסף ככל הנראה אינו חולק על כך שהחתימה נעשתה גם על דעתו והיא עשויה עקרונית לחייב את קיבוץ בוכריץ (ראו עדותו בעמ' 9-8 לפרוטוקול מיום 17.2.2025). עם זאת, לשיטתו המסמך לא השתכלל לכלל חוזה תקף.
- מאז שנחתם הסכם 2008, ולפחות עד לאחרונה, לא התבצעו עבודות בנייה במתחמי היזמות. בין הצדדים ישנה מחלוקת מה הגורם לכך, כמו גם באשר לשאלה האם נעשו בתקופה זו פעולות לצורך קידום הפרויקטים או שהם נזנחו.
ביום 30.4.2025 נחתמו הסכמים בין תשובה (באמצעות הנתבעת 3) לבין הנתבעת 4, אשר נועדו לקדם את ביצוע הפרויקטים במתחמי היזמות על ידי שתי החברות. במסגרת הסכמות אלו, ולצורך ביצוע הפרויקטים, הוקמו הנתבעות 6-5, אשר ההחזקה בהן עומדת על 51% לתשובה ו-49% לנתבעת 4. אין חולק כי הסכמים אלו אינם מתיישבים עם המתווה שנקבע במסגרת הסכם 2008.
התביעה והבקשה לסעד זמני
- ביום 1.1.2025 הוגשה התביעה הנוכחית ויחד איתה בקשה לסעד זמני. על פי הכתוב בה, התביעה הוגשה על ידי קיבוץ בוכריץ. מי שעומד מאחורי הגשת התביעה הוא יוסף.
הועתק מנבו10. במסגרת התביעה מתבקשים סעדים של הצהרה על תקפותו של הסכם 2008; אכיפה של הסכם זה; קביעה כי הנתבעים 3-1 לא היו רשאים להעביר את זכויותיהם במתחמי היזמות לנתבעות 6-4, וכי זכויות התובעת גוברות על זכויותיהן; צו מניעה האוסר על קבוצת תשובה ועל הנתבעות 6-5 להתחרות בפסגות בכל הנוגע למתחמי היזמות; וכדומה. במסגרת הבקשה לסעד זמני התבקש צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לקדם את הבנייה במתחמי היזמות או להמחות את זכויותיהם בקשר למתחמים אלו.
- הנתבעים הגישו תגובות בהן התנגדו לבקשה לסעד זמני (הוגשה תגובה אחת מטעם קבוצת תשובה ותגובה אחת מטעם הנתבעת 4). אחת הטענות שהעלתה קבוצת תשובה היא כי לא הוגשה תביעה כדין על ידי קיבוץ בוכריץ, שכן לא התקבלה החלטה כדין של דירקטוריון החברה על הגשת התביעה (לתגובה אף צורף תצהיר של שלום לפיו הוא לא אישר את הגשת התביעה, אך התצהיר נמחק לאחר ששלום לא התייצב לדיון בו נחקרו המצהירים). בדיון שהתקיים ביום 9.2.2025 הסכים בא כוחו של יוסף, כי "ככל שייקבע שהתביעה הוגשה שלא כדין ויש מקום לחייב בהוצאות, ניתן יהיה לחייב אותו בהוצאות" (עמ' 2, שורות 3-2 לפרוטוקול). ביום 17.2.2025 התקיים דיון בבקשה, במסגרתו נחקרו מצהירי הצדדים. לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם, ניתנה החלטה בבקשה לסעד זמני, בה נדחתה הבקשה. הנימוק העיקרי לדחיית הבקשה היה שיקולים הקשורים למאזן הנוחות. אשר לטענה כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות נקבע כי מדובר בטענה כבדת משקל, וכי "ישנו סימן שאלה של ממש האם התביעה הוגשה על ידי מי שמצוינת בה כ'תובעת'" (פסקה 22 להחלטה). עם זאת, נוכח המסקנה כי דין הבקשה להידחות לגופה, לא הוכרעה טענת היעדר הסמכות במסגרת ההחלטה. עוד נקבע, כי "שאלת ההוצאות תוכרע לאחר שייקבע האם התביעה הוגשה על ידי קיבוץ בוכריץ, וממילא האם יש לחייב אותה או את יוסף בהוצאות" (פסקה 33 להחלטה).
הבקשה לסילוק על הסף
- ביום 20.4.2025 הגישה קבוצת תשובה בקשה לסילוק התביעה על הסף, מן הטעם שהיא לא הוגשה כדין על ידי קיבוץ בוכריץ. בהקשר זה טוענת קבוצת תשובה, כי ההחלטה על הגשת התביעה התקבלה על ידי יוסף לבדו, בניגוד לסעיף 104 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"), ומשכך אין להחלטה זו תוקף. בתגובתה לבקשה טענה התובעת, כי בהתאם לחוק החברות לנתבעים אין מעמד לחלוק על תוקף החלטות הדירקטוריון של החברה.
בדיון בבקשה, שהתקיים ביום 29.5.2025, נקבע, בהסכמת הצדדים, כי "ניתן לתובעת פרק זמן עד 1/9/2025 על מנת להגיש לבית המשפט תצהיר ערוך כדין של מר שלום בוכריץ, המאשר את הסכמתו לניהול התביעה על ידי התובעת, ולחלופין, פסק דין של בית משפט מוסמך הקובע כי מר יוסף בוכריץ מוסמך לנהל את התביעה הנוכחית בשם התובעת... ככל שלא יוגש תצהיר או פסק דין כאמור, תינתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף" (עמ' 17 לפרוטוקול). עד כה לא הגישה התובעת תצהיר או פסק דין כאמור, ואף לא ביקשה הארכה לשם כך. משחלף המועד שנקבע (ואף מעבר לו), יש להכריע בבקשה לסילוק על הסף.