בעמ 57929-12-24 פלונית נ' פלוני - חלק 12

[המשיב]: לא.

עו"ד דורי שוורץ: לא.  זאת אומרת, השאלה של איך יבואו הילדים, או הילד, לעולם, בפונדקאות, באמצעות היריון בגופה של [המערערת], לא משנה את העובדה שאתה בכל מקרה לא היית מסכים.  אתה לא מסכים, נקודה, נכון?

[המשיב]: אני אמרתי לך את דעתי, כן" (פרוטוקול מיום 31.1.2022, בעמ' 30-29).

אם כן, לאורך הדרך לא הייתה זו סוגיית הפונדקאות שעוררה אצל המשיב התנגדות לכך שהמערערת תביא ילדים לעולם באמצעות העוברים המוקפאים.  מקובלת עלי בהקשר זה עמדתה של דעת המיעוט בבית המשפט המחוזי, לפיה המשיב מבקש להיתלות בסוגיה זו מבלי שהוא רואה בה חשיבות של ממש.  התנגדותו של המשיב בעניין זה היא טכנית בלבד, ואינה נובעת אפוא מעמדה מהותית וכנה.

103. ראוי להוסיף ולהתייחס, ולו בקצרה, לאמירות קשות של המשיב ושל באת-כוחו שנסבו על כריתת רחמה של המערערת. המשיב ציין בתצהיר העדות הראשית מטעמו כי "אני אומר את הדברים האלה בכאב, אך זוהי עובדה.  כריתת רחמה של [המערערת] שם קץ ללבטי הקשים.  הגורל המר שלה אכן היטיב עמי" (שם, בפסקה 9).  אף באת-כוחו של המשיב הטיחה במערערת: "אני רוצה להגיד לך שכמה שזה עצוב, דווקא כריתת רחם שלך, היתה תעודת הביטוח של [המשיב]...  תעודת הביטוח שלו היתה שכרתו לך את הרחם, עכשיו אני נקי מההתחייבויות שלי כלפיה" (פרוטוקול מיום 30.1.2022, בעמ' 30).  דברים כואבים אלו גרמו למערערת סערת נפש של ממש, כמתועד בפרוטוקול הדיון.  על רקע זה, אקדים ואציין במישור האנושי כי יש להצטער על אמירות פוגעניות אלו, שמהן עולה לכאורה כי "יום אסונה" של המערערת הוא "יום ששונו" של המשיב.  טענות מסוג זה, ככל שהמשיב ביקש להעלותן, ראוי היה לנסח בצורה משפטית וניטראלית יותר.
104. במישור המשפטי אבהיר כי סעיף 3 לתצהיר אינו משקף שלילה גורפת של הליכי פונדקאות, אלא אך את העובדה שבאותה עת עמדה על הפרק התכנית להחדיר את העוברים לרחמה של המערערת בלבד. כידוע, ממילא הפרוצדורה הנוגעת לפונדקאות היא שונה מהיסוד.  מכל מקום, עמדתו של המשיב בהקשר זה סותרת באופן חזיתי את ממצאי העובדה של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ערכאת הערעור לא התערבה בהם ואף בגלגול הנוכחי לא הוצגה כל עילה להתערבות בהם.  בהתאם לקביעות אלה, לאחר שהתקבלה הבשורה המרה על הצורך בכריתת רחמה של המערערת, המשיב ביקש לנחם אותה ולחזק את רוחה באמרו שאין לה מה לדאוג כי עדיין ניתן לעשות שימוש בעוברים המוקפאים באמצעות פונדקאות.  זוהי אפוא הסכמה מפורשת המאוחרת לחתימת התצהיר, ומחליפה את האמור בסעיף 3 לו.
105. למעלה מן הצורך אוסיף כי אף גרסתו של המשיב למהלך האירועים אינה מסייעת לו. לטענתו, הוא הצטער לשמוע על כריתת הרחם אך לא הבטיח למערערת דבר בעניין הפונדקאות.  בעדותו בבית המשפט לענייני משפחה הוא ציין כי "אמרתי לה שזה יהיה בסדר וזהו" (פרוטוקול מיום 31.1.2022, בעמ' 31).  אולם, דבריו אלו אינם מתיישבים עם האמור בתצהירו לפיו כריתת הרחם שמה קץ ללבטיו.  לא ברור, אם כן, מה משמעות אמירתו לפיה "יהיה בסדר" – וזאת כחצי שנה לאחר שאיבת הביציות והפרייתן, דהיינו: כחצי שנה לאחר התערערות היחסים.  לגרסתו של המשיב עצמו – בשלב זה לא הייתה לו אפוא כל כוונה לאפשר למערערת להביא ילדים לעולם באמצעות העוברים המוקפאים.  התנהלותו זו היא בבחינת המשך ישיר להולכתה של המערערת שולל בשלבים הקודמים, ואין להישמע לטענותיו של המשיב בהקשר זה.

מהלכה למעשה: הצעת המתווה של היועצת המשפטית לממשלה

106. כזכור, היועצת המשפטית לממשלה הציעה מתווה שלפיו – בכפוף לקביעות עובדתיות מסוימות – תוכל המערערת להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, בהתאם לחוק הפונדקאות, כאם מיועדת יחידה. בנסיבות העניין, מתווה זה עשוי להוות פתרון מאוזן וישים, אשר ימתן את הפגיעה בזכויותיו של המשיב.  ראוי לזכור כי בפרשת נחמני הדגישו שופטי המיעוט את השלכותיה של ההורות על האדם – מבחינה משפטית, אנושית, כלכלית, חברתית, ועוד (ראו: עניין דיון נוסף נחמני, בעמ' 684-683).  לכאורה, המתווה המוצע נותן מענה חלקי לקשיים שעלו בפרשת נחמני – שבה פונדקאות יחידנית כלל לא הייתה בגדר האפשר.  אדגיש בהקשר זה כי לעובדה שטיפולי הפוריות במקרה דנן בוצעו טרם חקיקתו של תיקון מס' 2 לחוק הפונדקאות – אין כל השלכה בענייננו.  אכן, תיקון חקיקה זה משנת 2018 – שאפשר לראשונה לאשה להתחיל לבדה בהליך פונדקאות כאם מיועדת יחידה – הוא מאוחר לטיפולי הפוריות שקיימו הצדדים בשנת 2015.  אולם, הדבר אינו מעלה ואינו מוריד בנסיבות העניין.  זאת, מאחר שההסכם לנשיאת עוברים (כלומר, הסכם הפונדקאות) טרם נחתם בעת טיפולי הפוריות.  כיום תיקון מס' 2 לחוק הפונדקאות כבר עומד בתוקפו, ואם ייחתם ההסכם מכוחו – לא ניתן יהיה למנוע מהמערערת לפעול בהתאם להוראות החוק הרלוונטיות.
107. 00 בדיון שהתקיים בפנינו ציינה באת-כוחו של המשיב כי הוא מתנגד לכל שימוש בעוברים המוקפאים, אף בגדרו של המתווה, שבו הוא רואה קשיים. לצד האמור, המשיב נמנע מלהבהיר – ולו כטענה חלופית – אם בתרחיש שבו הערעור יתקבל, הוא יעדיף לאמץ את המתווה.  כמו כן, בתגובתו מיום 29.10.2025 להצעת בית המשפט שניתנה בתום הדיון, המשיב ציין כי "אין הוא מקבל את ההצעה לאמץ בפשרה את המלצות היועמ"ש בעוד הוא מתנגד עקרונית ומהותית לשימוש בעוברים לשם הפריה בהליך של פונדקאות".  בנסיבות אלה ראוי לאפשר למשיב בשלב הנוכחי להבהיר את עמדתו ביחס למתווה היועצת המשפטית לממשלה, ככל שתידחה התנגדותו הגורפת לשימוש בעוברים המוקפאים ויותר למערערת להמשיך לעבר הליך פונדקאות.  על המשיב לעשות כן בתוך 14 יום, ולאחר מכן תינתן החלטה משלימה.

0

108. טרם סיום אדגיש, כי יש לקוות כי הפקת הלקחים הדרושה – הן במשרד הבריאות והן במוסדות הרפואיים – תתבצע באופן מלא ובהקדם. הרחבת ההסדרה בחקיקה של מערך הזכויות בין בני זוג המתחילים בהליכי הפריה חוץ גופית הייתה יכולה להעלות תרומה מכרעת.  לצד זאת, ועוד קודם לקידומה של חקיקה בנושא, ניתן לחתור לכך שהמסמכים שיוצגו לחתימתם של בני הזוג הנכנסים ביחד להליך של הפריה חוץ גופית ינוסחו באופן שיעודד אותם למחשבה מבעוד מועד על שאלות קריטיות מבחינתם, כמו סוגיית השימוש בעוברים המוקפאים אף ללא הסכמה.  דרך טובה לעשות כן היא באמצעות מסמך שיכלול יותר מחלופה אחת (למשל: בחירה בין "ניתן לעשות שימוש בעוברים אף ללא הסכמה משותפת" לבין "לא ניתן לעשות שימוש בעוברים ללא הסכמה משותפת") – באופן שיחייב את בני הזוג לבחור בחלופה המתאימה להם לאחר שהגיעו להבנה והסכמה.  הגדרה ברורה של הכללים החלים על מצבים כאלה תוכל למנוע מראש היווצרותה של פרשה כואבת נוספת מעין זו שנדונה בפנינו.
109. סוף דבר: לו תישמע דעתי, אציע לחבריי לקבל את הערעור ללא חיוב בהוצאות, במובן זה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל.  המערערת תוכל לעשות שימוש בעוברים המוקפאים, אך ההוראות האופרטיביות בעניין זה יינתנו לאחר הגשת עמדת המשיב כמפורט לעיל.