| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
רע"א 19443-09-25
| לפני: | כבוד השופט יחיאל כשר
|
|
| המבקשים: | 1. פתחייה אבו דלו
2. אבראהים אבו דלו |
|
|
נגד
|
||
| המשיב: | ח'ליל אבו דלו
|
|
|
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בר-אשר), מיום 11.6.2025, [נבו] ב-ע"ר 26125-11-23.
|
||
| בשם המבקשים:
|
בעצמם | |
| החלטה
|
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בר-אשר), מיום 11.6.2025, ב-ע"ר 26125-11-23. במסגרת פסק הדין, נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 25.10.2023, בע"א 61228-07-23 (הרשמת פ' נויבירט), שבגדרה נמחק, בשל איחור בהגשתו, ערעור המבקשים על פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים, מיום 24.4.2023, בת"א 3838-09-22 (השופט א' לנג).
רקע הדברים
- ההליך שלפניי הנו תולדה של רצף הליכים והחלטות שיפוטיות, במישור הדיוני, שניתנו על-ידי בית משפט השלום בירושלים, בית המשפט המחוזי בירושלים, ובית משפט זה. אתייחס אל אלה בקצרה, תוך התמקדות בהחלטות השיפוטיות הרלוונטיות לענייננו:
נגד המבקשים ואדם נוסף הוגשה, על-ידי המשיב, תביעה כספית לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 3838-09-22; השופט א' לנג). האדם הנוסף הסדיר את ענייניו מול המשיב בהסכם פשרה, ובהתאם, לא אתייחס אליו בהמשך החלטתי זו. המבקשים הגישו כתב הגנה במסגרתו כפרו בטענות המשיב כלפיהם. נקבע כי דיון קדם המשפט יתקיים בבית משפט השלום בבית שמש, ביום 24.4.2023. המבקשת 1 לא התייצבה לדיון במועד שנקבע, תוך שמסרה שבכוונתה להיות מיוצגת על-ידי המבקש 2. המבקש 2 גם הוא לא התייצב לדיון, בשל התייצבותו, בשגגה, בבית משפט אחר. גם לאחר שנמסר למבקש 2, באותו בוקר, מיקום הדיון הנכון, המבקש 2 לא התייצב בבית המשפט. על רקע האמור לעיל, ניתן באותו היום, כנגד המבקשים, פסק דין, והם חויבו (ביחד ולחוד, יחד עם הנתבע הנוסף) בתשלום סך של 119,200 ש"ח.
- המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק דינו של בית משפט השלום. ביום 23.5.2023 קבע בית משפט השלום (השופט א' לנג) כי רק למבקש 2 יש הסבר המניח את הדעת באשר לאי-התייצבותו לדיון קדם המשפט, ולכן פסק הדין יבוטל ביחס אליו בלבד, ככל שיפקיד, עד ליום 11.6.2023, סך של 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט, לכיסוי הוצאות המשיב. על החלטה זו הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה על-ידי בית משפט השלום ביום 31.5.2023. הפקדה כספית בהתאם להחלטת בית המשפט לא בוצעה בפרק הזמן שנקבע, ובהתאם, ביום 12.6.2023, קבע בית משפט השלום כי פסק דינו מיום 24.4.2023 יישאר על כנו, גם ביחס למבקש 2.
המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 61228-07-23). נגד הערעור הוגשה בקשה לסילוקו על הסף, בטענה שהוגש לאחר שחלף המועד להגשתו. ביום 25.10.2023 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (הרשמת פ' נויבירט), במסגרתה התקבלה בקשת הסילוק ונמחק הערעור, בשל הגשתו באיחור (להלן: החלטת הרשמת).
- על החלטת הרשמת הגישו המבקשים ערעור רשם לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"ר 26125-11-23; השופטת ת' בר-אשר). ביום 18.12.2023, גם ערעור זה נמחק. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת הרשמת מהווה "פסק דין", ולא "החלטה אחרת", ולכן הדרך להשיג עליה היא בהגשת בקשת רשות ערעור לערכאת הערעור (קרי - לבית משפט זה), בהתאם לסעיף 96(א) לחוק בתי משפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ולא בהגשת ערעור רשם לבית המשפט המחוזי, כפי שעשו המבקשים.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916על רקע זה, הגישו המבקשים שני הליכים. תחילה, הגישו המבקשים, לבית המשפט המחוזי, בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בקשה זו נדחתה ביום 26.1.2024, משלא נמצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים היענות לה. במקביל, הגישו המבקשים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 4184/24, השופט י' עמית, השופטת י' וילנר, ואנוכי), במסגרתה עתרו לצו על תנאי להורות לערכאות קמא לנמק מדוע "לא נת[נו] למבקשים את יומם בבית המשפט" (ההערה הוספה - י' כ'). העתירה נדחתה, בין השאר בשל קיומו של סעד חלופי. כך קבעתי, בהסכמת חבריי, באותו עניין:
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)