00...
0(4)פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
(6)שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח".
- הוראת סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות קובעת כך:
"לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש".
- נדרשים אפוא תנאים מצטברים להוכחת קיומה של פגיעה בפרטיות. בהתאם להוראת סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות - הוכחת יסוד פרסום תצלומו של אדם ברבים, ללא הסכמתו, בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו, ובהתאם להוראת סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות - הוכחת יסוד שימוש בשמו של אדם, כינויו או תמונתו, ללא הסכמתו והוכחה כי השימוש נעשה לשם ריווח. בשתי החלופות על הפגיעה להיות פגיעה שיש בה ממש.
- בענייננו, אין חולק כי תמונה אישית של התובעת אשר הוצמדה לשם אחר וציטוט מפיה כממליצה על שירותי קורס באנגלית, במסגרת המלל הנלווה לתמונה, הוצגו ללא הרשאתה באתר אינטרנט פרסומי (ראו חקירת הנתבע 1 בעמ' 2 לפרוט' הדיון מיום 16.04.24, ש' 12 ואילך).
- פרסום תמונתה ברשת החברתית "פייסבוק" אינו מהווה הסכמה מטעמה לשימוש בתמונה על ידי גורמים אחרים ולשם מטרות כלשהן.
- לטענת התובעת, פרסום תמונתה לצד המלל המפרט כי מתקשה היא להתבטא בשפה האנגלית השפילה אותה ולראיה, ציינה כי מכרים וחברים פנו אליה לאחר הפרסום ושאלו אותה איך היא אינה יודעת אנגלית: "... זה השפיל אותי. אנשים פנו אליי ואמרו לי "מה את לא יודעת אנגלית?" פונים אליי אנשים אומרים לי למה התמונה שלך מפורסמת באתרים ואת לא יודעת אנגלית" (עמ' 1 לפרוט' הדיון מיום 16.04.24, ש' 18-20) (עוד ראו סעיף 10 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).
- טענותיה של התובעת מלמדים כי חוותה חוויה אישית שאינה נעימה. עם זאת, אין הדבר מלמד על "ביזוי או השפלה" בעיני האדם הסביר, שהוא המבחן המכריע באשר להגדרת פרסום כפוגעני, כהגדרתו בהוראת סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות (ראו: ת"א (שלום ת"א) 17600/04 עיזבון המנוח איתי יעקב דיין (קטין) ז"ל נ' זילברברג אברהם (פורסם בנבו, 08.07.2007), והסקירה שם).
- האם השימוש בתמונתה של התובעת נעשה למטרת ריווח בהתאם לחוק הגנת הפרטיות?
- אמנם, ההלכה בעניין פרשנות הוראת סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, שנקבעה בע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (פורסם בנבו, 03.2004) (להלן: "עניין מקדונלד") (בקשה לדיון נוסף נדחתה) היא כי יש לראות בסעיף ככזה הפורס הגנה מצומצמת בלבד מפני פגיעה בפרטיות. אולם, הלכה זו נקבעה בעניין של ידוען ומי שמבקש בעצמו להפיק ריווח מהשימוש בשמו, אשר טען לפגיעה בפרטיותו בתביעה שהגיש נגד הפקת ריווח על ידי אחר בשמו-שלו.
- המקרה שלפנינו שונה. מושא הפגיעה הנטענת בפרטיות הוא התובעת אשר איננה ידוענית, היא מתפרנסת למחייתה מעבודתה בחברת ביטוח (עמ' 1, שו' 26 לפרו'). לדבריה, גם מפעילויות ברשתות החברתיות (סעיף 2 לכתב התביעה). יחד עם זאת, התובעת לא תמכה טענותיה לפעולותיה ברשתות החברתיות ולמידת היכרות הציבור עמה (כך, למשל, לא הוצגו כמויות עוקבים ברשתות החברתיות או תגובות של עוקבים לפרסומיה). על כן, לא ניתן לראות בתובעת "ידוענית" המבקשת להפיק ריווח עצמאי מפרסום תמונתה. על כן, כהצעת המלומדים פרידמן ובר אור, אני סבור כי במקרים מעין אלה, יש לפרש את המונח "לשם ריווח" המצויין בסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, בצורה רחבה, ויכלול גם ריווח שאיננו כספי (ראו דניאל פרידמן, אלרן שפירא בר-אור, דיני עשיית עושר ולא במשפט (כרך א, מהד' 3, 2015) עמ' 521-520).
- במקרה שלפנינו, השימוש בתמונתה של התובעת לצד המלל נועד לשכנע ולעודד אחרים להירשם לקורס אנגלית. על כן, מדובר בפרסום למטרות רווח. אין הכרח כי הפרסום הפיק למפרסמים רווח בפועל.
- לעניין זה ראו ת"א (מחוזי ת"א) 2578/00 מקדונלד אריאל נ' מקדונלד'ס ואח' (פורסם בנבו, 01.07.2002), עמ' 4673:
"הפרשנות הראויה למונח "ריווח" היא פרשנות מרחיבה, הכוללת הפקת תועלת מהשימוש ולאו דווקא רווח במובן הצר של המילה".