ת: נכון
ש: זה קניין שלי, זה מה שאתה
ת: נכון, נכון.
ש: ולא סתם מוותרים על הקניין שלי.
ת: נכון.
ש: אתה נתת לו לגור שם
ת: לגור.
ש: מה זה לגור?
ת: לגור
ש: מה זה לגור.
ת: זמני.
ש: זמני?
ת: כן, לגור.
ש: ואם אני אגיד לך שהוא גר בדירה הזאת 45 שנה.
ת: לא חשוב, אפילו 100 שנה.
ש: אתה אמרת לו תגור זמני?
ת: לא. לא אמרתי לו. אבל הוא אמר לי שהוא יגור כל הזמן, קבוע, חתם חוזה. הוא החתים אותי על חוזה שהוא יגור כל הזמן.
ראה פרוטוקול הדיון מיום 5/12/24 עמוד 10 שורות 8 - 27.
- התובע גם העיד שהוא זה שבנה את כל הדירות והוא נתן לגם לילדים נוספים להתגורר בדירות, וכך העיד:
ש: זה נכון אדוני שבמגזר הערבי בדרך כלל האדמה רשומה על שם האבא.
ת: נכון
ש: ובדרך כלל האבא הוא זה שבונה את הבית.
ת: נכון.
ש: ובדרך כלל האבא גם בונה לילד שלו.
ת: לא, לא תמיד.
ש: לא תמיד?
ת: אני בניתי בשביל עצמי, יש לי משפחה גדולה.
ש: סליחה?
ת: אני בניתי בשביל המשפחה הגדולה, לכל המשפחה.
ש: 4 דירות?
ת: 4 דירות.
ש: 4 דירות, אתה תגור ב-4 דירות.
ת: עכשיו לקחו אותם, דירות. נתתי ל-מ. דירה ול-ש. דירה, ואחיות שלי, דירה למטה.
ש: אתה מגיע ל-ש.. לפני ש. היה מישהו אחר.
ת: היה, כן היה.
ראה פרוטוקול הדיון מיום 5/12/24 עמוד 6 שורות 23 - 39.
- התובע גם לא הכחיש כי הנתבע עבד איתו, אולם טען כי הוא שילם לו שכר ותקופה העבודה של הנתבע הייתה כ- 4 שנים לפני נישואיו, וכך העיד:
ש: יפה, עכשיו זה נכון אדוני שלפני שהוא התחתן הוא עבד איתך?
ת: בהיותו ילד. היינו בני משפחה, הייתי קבלן חקלאות, היה בא איתי, עם אחיות שלי, שאתה אומר...והיינו עובדים יחד. מפרנסים את כל המשפחה.