ולחלופין - כל המבוטחים בתכניות שב"ן המופעלות על ידי מכבי והכללית שעברו הליך של התקשרות בהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל בשבע השנים האחרונות שהם בני זוג מאותו מין;
קבוצה ב' - כל המבוטחים בתכניות שב"ן המופעלות על ידי מכבי והכללית שהם הומוסקסואלים או ביסקסואלים.
- לקבוע בהתאם לסעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות כי התובענה הייצוגית נסמכת על פריט 9(1) לתוספת השנייה לחוק - "תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" ו/או פריט 7 לתוספת השנייה לחוק - "תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א - 2000" ו/או פריט 1 לתוספת השנייה לחוק - "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". ולמצער, לקבוע כי התובענה הייצוגית נסמכת על פריט 11 לתוספת השנייה לחוק.
- להורות בהתאם לסעיף 14(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות:
- כי חלה על מכבי והכללית החובה לשפות מבוטחים המתקשרים בהסכם לנשיאת עוברים בחו"ל הטרוסקסואליים והומוסקסואליים כאחד, ולצורך כך נזקקים לתרומת ביצית בגין התשלום ששילמו עבור תרומת הביצית;
- לפצות כל אחד מחברי ומחברות קבוצה א' בגין הנזק הריאלי שנגרם להם, שמוערך בסכום הכיסוי המירבי על פי הפוליסה בתכנית שב"ן;
- לפצות כל אחד מחברי ומחברות קבוצה א' בגין אפליה על רקע מוגבלות בסכום של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ולמצער לפצות כל אחד מחברי וחברות הקבוצה בסכום של 20,000 ₪ בגין נזק לא ממוני מהטעם של אפליה על רקע מוגבלות ו/או אפליה על רקע נטייה מינית ומעמד אישי;
- לפצות כל אחד מחברי קבוצה ב' בסכום של 100 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה.
- במסגרת הטיעון המשפטי טענו המערערים ארד-פנקס עילות תביעה אלה: הראשונה - הפליה על רקע מוגבלות; השנייה - הפליה על רקע נטייה מינית; השלישית - הפרת חובה חקוקה - הפרת סעיף 4(א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996 (להלן - חוק זכויות החולה), הקובע כי "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה".
- אשר לעילה הראשונה נטען כי על פי עמדתן המוצהרת של מכבי והכללית, ניתן החזר בעד תרומת ביצית בחו"ל רק במקרה שבו תרומת הביצית נעשתה לצורך החזרת העובר לרחמה של המבוטחת, ולא ניתן החזר מקום בו תרומת הביצית נעשתה לצורך החזרתה לפונדקאית. ככל שאכן זה הטעם להבחנה בין המערערים (כמו גם זוגות הטרוסקסואליים הזקוקים להתקשרות עם פונדקאית ולהיעזרות בתרומת ביצית לצורך ההורות) לבין מבוטחים שנעזרים בתרומת ביצית בחו"ל ללא צורך בהתקשרות עם פונדקאית - מדובר בהפליה על בסיס מוגבלות. שכן, בעיית פוריות הדורשת התערבות רפואית היא בגדר מוגבלות כמשמעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998 (להלן - חוק שוויון זכויות). לפיכך, הבחנה בין בני זוג שאינם יכולים לשאת הריון לבין בני זוג המסוגלים לשאת הריון אינה רלוונטית. שכן, מקום בו שני זוגות צריכים להיעזר בתרומת ביצית מחו"ל על מנת להפוך להורים, ההבחנה האם ההחזרה תהיה לרחמה של האם המיועדת או שההחזרה תיעשה לפונדקאית עבור ההורים המיועדים אינה מקימה שוני רלוונטי המצדיק את שלילת ההחזר מהורים שנזקקו להליך פונדקאות.
אשר לעילה השנייה נטען כי מבחינה תוצאתית משפיעה מדיניות הקופות בצורה משמעותית במיוחד על בני זוג בני אותו מין. שכן, מדיניות הקופות יוצרת מצב שבו בני זוג בני אותו מין לעולם לא יוכלו ליהנות מהחזר בעד תרומת ביצית בחו"ל הקבועה בתקנון השב"ן.