תכניות השב"ן מצויות ברובד השני, שהוא בתווך שבין הרובד הציבורי-אוניברסלי (הוא הרובד הראשון) לבין הרובד הפרטי (הוא הרובד השלישי), ולכאורה קיימת בו מזיגה בין שני המימדים הללו. המימד הפרטי בא לידי ביטוי באופיו הוולונטרי של הרובד, קרי ההצטרפות אליו היא פרי בחירת המבוטח ואין הוא מחויב להצטרף אליו. זאת, בניגוד לרובד הראשון, הוא הציבורי אוניברסלי, שם החברות היא חובה (סעיף 4 לחוק). המימד הציבורי נובע בעיקרו של דבר ממהותם של שירותי הבריאות וזיקתם לזכות החוקתית לחיים, והוא גלום בהוראותיו השונות של סעיף 10 לחוק, המטילות על קופות החולים חובות מוגברות כלפי מבוטחיהן. כך למשל, קופת החולים מחויבת לצרף כל חבר לתכנית ללא קשר למצבו הכלכלי או הרפואי, בכפוף לתקופת אכשרה אחידה לכלל העמיתים בתכנית (סעיף 10(ג)); דמי החבר אחידים לכל קבוצת גיל, להבדיל מקביעתם הפרטנית בהתאם למאפיינים אישיים (סעיף 10(ה)); התכנית מחויבת לשוויון בין עמיתים בכפוף לאמור בסעיף 10(ג) וסעיף 10(ד)); התכנית מהווה הסדר של "איזון משותף הדדי בלבד", ועל כך נרחיב להלן (סעיף 10(ב)); למשרד הבריאות מוקנות סמכויות פיקוח ובקרה נרחבות בדומה לאלה המוקנות לו ביחס לרובד הציבורי-אוניברסלי (סעיף 10(ז)); וכן מוקנות לו סמכויות נוספות הנוגעות לאישור התכנית וכל שינוי בה (10(א)) ולהיבט הדיווח הכספי (סעיף 10(ז)). מארג הוראות אלה נותן ביטוי למימד הציבורי החולש על תכנית זו, שהוא לטעמינו בעל משקל נכבד".
עוד נפסק בעניין כפיר ספיר כי -
"נוכח משקלו המיוחד של המימד הציבורי בתכניות השב"ן, אין לטעמנו מקום לערוך הקבלה מלאה בין קופות החולים בהפעילן את תכניות השב"ן לבין גופים מסחריים הפועלים למטרות רווח. קופות החולים בכובען זה פועלות מכוח תפקיד שהוטל עליהן על פי דין, הוא העמקת ההגנה הניתנת לזכות לחיים תוך שמירה על איזון תקציבי. ואילו פעילותם של גופים פרטיים-מסחריים, לרבות חברות ביטוח הפועלות בתחום הבריאות במסגרת הרובד השלישי של ההגנה על הזכות לבריאות, הוא השאת רווחיהם (ראו סעיף 11 לחוק החברות, תשנ"ט-1999)".
- בעניין שלמה עמד בית דין זה על השיקולים הרלוונטיים להכרעה בשאלה אם יש לראות בקופות החולים כ"עוסק" לעניין פרט 1 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. בית הדין עמד על מעמדן של קופות החולים כגופים דו מהותיים, ועל כך ש"מערכת היחסים בינן לבין מבוטחיהן מצויה על קו התפר שבין פעילות מסחרית לבין שירות ציבורי ואינה מתאימה במובהק לאף אחד מהם" (סעיף 44 לפסק הדין), והוסיף בעניין זה:
"בצדו הציבורי של הספקטרום ניתן לציין כי קופות החולים אמנם הוקמו כאגודות עותומאניות מכוח המשפט הפרטי אך פועלות - לרבות בכל הנוגע לתקציבן - מכוח חוק ביטוח בריאות והרגולציה המחייבת אותן, ומעניקות שירותי בריאות ציבוריים בהתאם לסל שירותי הבריאות הקבוע בחוק, לכל תושב שבחר להירשם אליהן וללא אפשרות לדחותו. בצדו המסחרי של הספקטרום ניתן לציין כי כל תושב בוחר לפי רצונו את הקופה אליה הוא מבקש להשתייך; הקופות רשאיות לספק שירותי בריאות נוספים מעבר לסל הבסיסי; ותשלומי ההשתתפות העצמית נגבים על ידן במסגרת עיסוקן ומתוך מוטיבציה שניתן להגדירה כעסקית-כלכלית".