מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק, שעניינו איסור הפליה, ולקבוע כי גם קביעת תנאים שאינם רלוונטיים היא הפליה האסורה לפי החוק [...]". (ההדגשות הוספו – א.ש.)
- דברי הסבר אלו מדברים בעד עצמם ותומכים במסקנה לפיה כל מטרתו של סעיף 3(ג1) לחוק היא הוספת הבהרה אשר מתמודדת עם ניסיונות להסוות הפליה אסורה. מטרת הסעיף היא הקלה בנטל ההוכחה אשר חל על תובעים אשר נמנים על הקבוצות המנויות בסעיף 3(א) לחוק – הנטל להוכיח כי הופלו לרעה במובנו של סעיף 3(א). בדברי הסבר אלו אין כל אזכור או סימן להרחבת רשימת העילות בגינן ניתן להגיש תובענה אשר מלינה על הפליה אסורה.
- עוד יש לציין, כי בד-בבד עם חקיקתו של סעיף 3(ג1) לחוק, נחקק גם תיקון לסעיף 6 לחוק, אשר מנוסח כדלקמן:
"6. הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת:
[...]
(4) הנתבע עיכב הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא עיכב כאמור, באותן נסיבות, את מי שאינם נמנים עם אותה קבוצה." (ההדגשה הוספה – א.ש.)
החזקה העובדתית שנקבעה בסעיף מתייחסת באופן מפורש לרשימה של סעיף 3(א) ואינה מזכירה אפילו ברמז את האפשרות לפיה הפליה עשויה להתבצע גם נגד קבוצות שאינן מאופיינות על בסיס אחת העילות שברשימה. אילו ביקש המחוקק לקבוע כי רשימה זו תהא מעתה רשימה פתוחה, יש להניח כי ניסוחו של סעיף 6(4) היה משתנה בהתאם.
- לא למותר לציין, כי חוק איסור הפליה נועד לאזן בין עיקרון השוויון, כערך חשוב בחברתנו, לבין חירותם הכלכלית של בעלי עסקים פרטיים הפונים לקהל הרחב. עיקרון השוויון אינו בגדר חזות הכל, וחירותם הכלכלית של תושבי המדינה אף היא אינה חזות-הכל. מדובר בערכים חשובים שיש לאזן ביניהם. האיזון שביקש המחוקק לכונן מחייב אפוא זהירות רבה בהרחבתם של איסורי הפליה מעבר לאלו שהוכרו במפורש בחוק (ראו והשוו: רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' סלמאן , פסקאות 10-2 לפסק דיני (19.8.2019); וכן רע"א 9247/20 רוסו נ' שגב אקספרס ראשון לציון בע"מ, פסקאות 24-21 להחלטתי (24.1.2021)). זאת, מאחר ש"ערך השוויון במשפט הפרטי איננו ערך יסוד. נהפוך הוא, בסְפֶרָה הפרטית החירות היא הכלל, ועקרון השוויון הוא החריג לו, חריג המוחל בדרך כלל כאשר קיים פער משמעותי בין הצדדים או כאשר לאחד הצדדים מעמד מעין ציבורי [...]" (ראו: רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ, פסקה 19 לפסק הדין של השופט י' דנציגר (16.11.2011)). פרשנות מרחיבה יתר על המידה, אשר יוצרת, יש מאין, איסורי הפליה ועילות שאינם מנויים בסעיף 3(א) לחוק, עלולה לפגוע בחופש החוזים ובאוטונומיה העסקית של הפרט, ועל ידי כך להפר את האיזון אותו ביקש המחוקק להשיג. שיקול זה תומך אף הוא בפרשנות לפיה רשימת העילות המנויה בסעיף 3(א) לחוק היא רשימה סגורה. אם ירצה המחוקק להרחיב רשימה זו, חזקה עליו שיאמר את דברו בקול צלול ובמילים ברורות.
- מכאן עולה המסקנה המתבקשת ביחס למקרה שלפנינו. העדפת מקורביו של עובד המלון אינה מהווה הפליה אסורה שבאה בגדרו של סעיף 3(א) לחוק איסור הפליה. העדפה זו אינה נכנסת לגדרי אחת העילות המנויות ברשימה הסגורה של סעיף 3(א), והאמור בסעיף 3(ג1) אינו מרחיב את הרשימה. כפי שהוסבר על ידי, האמור בסעיף 3(ג1) לחוק רק מתאר את אחת מדרכי ההפליה אשר נאסרו בסעיף 3(א). משכך הוא, סבורני כי טוב עשה בית המשפט המחוזי בקבלו את ערעור המשיבה ובקבעו כי התנהלותה – פגומה ככל שתהא מבחינה מוסרית-ערכית – אינה עולה כדי הפליה אסורה לפי החוק.
- סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי כי הערעור יידחה וכי לאור מכלול הנסיבות, לא נעשה צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. כמו כן, חוזר אני על המלצתו של בית המשפט המחוזי כי המשיבה תוותר על השבת הכספים ששילמה למבקש בעקבות פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.
|