| בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו | |
| תביעות בוררות 58922-01-17 | |
| לפני: | ||
| כב' השופטת שרה מאירי-אב בית הדין
נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר בר-אל
|
||
| המבקש | אורי יצחקי
ע"י ב"כ: עו"ד איציק אבישר |
|
| – | ||
| המשיבה | החברה לקידום הספורט והכדורסל בנתניה בערעור מיסים (חל"צ)
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר רוזנברג ועו"ד עומרי אפלבאום |
|
|
פסק דין
|
בפנינו בקשה שהגיש המבקש ביום 25.1.17 לביטול פסק בורר, שניתן ביום 10.11.16 על ידי הבורר עו"ד ישראל שמעוני בערעור על פסק בורר של המוסד לבוררות של איגוד הכדורסל בישראל, ע"י עו"ד גבריאל קראוס (להלן: "פסק הבוררות").
הרקע וההליך
- המבקש הנו שחקן כדורסל מקצועי לשעבר.
המשיבה הנה חברה אשר החזיקה, ניהלה והפעילה את קבוצת הכדורסל אליצור מכבי נתניה, במסגרתה שיחק המבקש.
- ביום 01.09.10 המבקש חתם על הסכם שחקנים עם המשיבה (להלן: "ההסכם") בו נקבע כי שכר עבודתו לעונת הכדורסל 2010/2011 יהא בסך 374,280 ₪ ברוטו(ו- 392,448 ₪ לעונת 2011/2012).
- לטענת המבקש, במהלך אימון ביום 21.10.10 החל לסבול מכאבים עזים בגבו ונקבע כי לא ישתתף בפעילויות הספורט הקרובות. ביום 21.11.10, לאחר השתתפות במשחק, החלו כאביו של המבקש בגב התחתון להתגבר. לאחר סדרה מקיפה של בדיקות רפואיות, רופאיו של המבקש קבעו כי הוא לא יוכל עוד לשוב לפעילות ספורטיבית ברמה מקצועית. בסמוך לקביעת הרופאים, הודיעה המשיבה למבקש כי היא מפסיקה לשלם את שכר עבודתו.
- המבקש פנה בתביעה למוסד לבוררות של איגוד הכדורגל, בה עתר לשלם לו את שכרו לכל העונה, כולל מענקים והפרשים.
- ביום 04.02.16 ניתן פסק בורר ע"י עו"ד גבריאל קראוס, תוך שבחן את הגורם להפסקת פעילותו של התובע, כאשר לנגד עיניו עמד סעיף 8(ה)(8) להסכם המדבר על תשלום הסכומים המפורטים בהסכם גם במקרה של פציעה "בכל מועד שהוא בתקופת ההסכם". בפסק דינו קבע הבורר קראוס כי אין מנוס מלקבוע, שהגורם להפסקת פעילותו של התובע היה ניוון בדיסק, שהנו מטבעו תהליך איטי, הדרגתי, מתמשך שאורך שנים רבות וסוג זה של פציעה אינו יכול להכלל במסגרת הוראות סעיף 8 (ה)(8) להסכם השחקנים, המדבר על מקרים שאירעו בתקופת ההסכם ולא כאלה שהתגלו במהלכו. כן קבע הבורר כי אין ספק כי מחלה ניוונית אשר עפ"י כל חוות הדעת שהוצגו, החלה לפני חתימת ההסכם בין הצדדים, אינה יכולה להכלל במסגרת העניינים עליהם חלות הוראות הסעיף, אך משלא הוכח כי התובע ידע על קיומה של מחלתו והסתיר משהו מהנתבעת, לא ניתן לומר שהתובע נהג בחוסר תום לב. עוד קבע הבורר כי הנתבעת התרשלה בבדיקותיה הרפואיות בטרם חתימת ההסכם, ומשההסכם נחתם ונכנס לתוקפו, הרי שהתובע זכאי להשלמת התשלומים בהם התחייבה הנתבעת לעונת המשחקים 2010/2011 ("הבורר קראוס").
- המשיבה ערערה על פסק הבורר קראוס וביום 10.11.16 ניתן פסק הערעור, ע"י הבורר עו"ד ישראל שמעוני, שקבע כי אפילו אם הייתה התרשלות מטעם הנתבעת בבדיקות הרפואיות של התובע, אין בכך בסיס משפטי לחיוב הנתבעת בתשלום שכרו של התובע עד לסיום עונת המשחקים, שכן לשם הקמת עוולה נדרש קשר סיבתי בין המעשה/מחדל לבין הנזק.
לו בוצעו בדיקות מעמיקות והיה מתגלה הניוון בחוליות גבו של התובע, לא זאת בלבד שהתובע לא היה זוכה ביתרת שכרו, אלא שההסכם לא היה נכנס לתוקף והתובע לא היה זוכה גם בשכר אשר שולם לו עבור התקופה טרם ההשבתה.