הבורר שמעוני הגיע למסקנה כי מששבת התובע ממשחק, וביצוע החוזה הפך לבלתי אפשרי, לא קמה לו הזכות לאכוף על הנתבעת את התחייבויותיה לפי ההסכם, לתקופה שלאחר השבתתו ("הבורר שמעוני").
- תביעתו של המבקש כנגד המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעותיו מיום 21.10.10 ומיום 18.11.10 כתאונות עבודה, נדחתה בתיק ביטוח לאומי 16593-01-12 אורי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 28.10.13) (להלן: "תיק בטל"א").
- דיון מוקדם התקיים בפנינו ביום 6.4.17, וביום 27.11.17, משלא הגיש המבקש תצהיר ומשלא ביקש לחקור את ליבר (המצהיר מטעם המשיבה) - טענו הצדדים טענותיהם. פרוטוקול הדיון הוקלד לנט ביום 18.12.17 ומשביקשה המשיבה לתקנו ומשלא הגיב המבקש - הובא בפנינו ב- 21.1.18 למתן פס"ד.
טענות המבקש
- פסק הבוררות ניתן בחוסר סמכות עניינית, טענה אותה ניתן להעלות בכל שלב של ההליך (בית דין גבוה לצדק 6103/93 לוי נ' ביה"ד, פד מח(4) 118) ועל כן דינו להתבטל באופן מוחלט ומעיקרו, שכן המדובר בתובענה בין עובד ומעסיקו, כשבהתאם לסעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") נתונה הסמכות הייחודית לדון בתביעה ,לביה"ד.
- סעיף 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע כי לא יהא כל תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. בדין נקבע כי סכסוך על פי חוקי המגן במשפט העבודה מסור לסמכותו הייחודית של ביהעברת מקום דיון בלבד ואינו יכול להמסר להכרעת בורר [בית דין גבוה לצדק 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ל"ד (3) 820, 824 (להלן: "פס"ד דיין")].
- ביהעברת מקום דיון הארצי פסק כי שכר מינימום והלנת שכר הינן עילות קוגנטיות, המסורות לסמכותו הייחודית של ביהעברת מקום דיון [ערעור עבודה (ארצי) 791/05 דורון כץ נ' רועי ספיר (פורסם בנבו) 6, 7 (להלן: "פס"ד כץ")].
התנאי המקדים להלנת שכר הינו הזכות לשכר עבודה, משבית המשפט הכיר בפס"ד כץ כי שכר עבודה הוא זכות קוגנטית, בקובעו כי הדיון בדבר התנאים המקדימים להלנת שכר אינם ניתנים להפרדה או לפיצול מהסעד הראשי, חרג הבורר שמעוני מסמכותו, כשפסק כי התובע אינו זכאי לשכר עבודה.
- עוד מסתמך המבקש על פס"ד ת.ב. 34603-12-15 הראל אחזקות- מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בערעור מיסים נ' דניאל עמוס (להלן: "פס"ד עמוס"), בו ביטלה כב' השופטת ד"ר א. גילצר-כץ פסק בוררות, ופסקה כי שכר העבודה הינו זכות קוגנטית אשר תמסר להכרעתו הייחודית של בית הדין לעבודה. כן מסתמך המבקש על פס"ד שניתן ע"י הנשיאה, כבוד השופטת אורלי סלע (סכסוך עבודה אזורי ב"ש) 17500-03-16 בית"ר אשדוד עמותה לקידום ופיתוח נ' יחזקאל מזרחי (פורסם בנבו, 07.07.16) (להלן: "פס"ד יחזקאל")], שם בית הדין מתייחס לקביעת הפסיקה כי הזכות לשכר עבודה היא רכיב קוגנטי ומשכך הסמכות הייחודית לדון בה היא לבית הדין לעבודה.
- לאור כל האמור, זכות המבקש לשכר עבודה הינה זכות קוגנטית, אשר אין יכולים הצדדים להתנות עליה, ואין נפקא מינא באם הצדדים הסכימו לקיום הבוררות ביניהם, שכן למוסד לבוררות של האיגוד אין סמכות כלל לדון בתובענה שעילתה זכות לשכר עבודה מולן.
- עוד מציין המבקש כי אינו חולק על סמכות המוסד לבוררות מכח חוק הספורט, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק הספורט"), לפסוק בנושאים הנתונים בסמכותו, אך עתר לביהעברת מקום דיון לקבוע כי הוראות חוק הספורט אינן יכולות לעמוד אל מול הזכויות הנתונות לו במשפט העבודה המגן.
- התובע נאלץ לפנות למוסד לבוררות של האיגוד לשם "הבטחת גביית הסכומים, ככל ויפסקו", כיוון שאיגוד הכדורסל אסר על העמדת ו/או העברת בטוחות אשר הופקדו ברשות לביקורת תקציבים שליד איגוד הכדורסל, לטובת פסקי דין "חיצוניים" לאיגוד; נכסיה היחידים של המשיבה הינן המחאות המופקדות ברשות לביקורת תקציבים, מתוקף דרישות תקנון האיגוד להפקדת בטוחות בנות מימוש אשר ישמשו, בין היתר, לתשלום חובות שכר לשחקנים אשר יקבעו במוסד לבוררות.
- לאור כל אלה - עתר לביטול פסק הבוררות, משניתן בחריגה מסמכות.
טענות המשיבה
- המבקש הוא מי שהחל בהליכי הבוררות ורק לאחר שהפסיד בערעור, בא בפני בית הדין וטוען כי המוסד לבוררות עשה כן בחוסר סמכות, שכן לא היה לו סמכות לדון ב"שכר הבסיס המולן"/"שכר העבודה המולן, מונח שהמבקש משתמש בו לראשונה בבקשה זו.
- הבורר קראוס פסק לטובת המבקש, כיוון שעפ"י קביעתו המשיבה התרשלה כלפי המבקש ולא מכיוון ש"שכרו הולן". הבורר שמעוני דחה את תביעתו של המבקש, לא מכיוון שאינו זכאי לקבל את "שכרו המולן", אלא מכיוון שעפ"י ההסכם ולאור פציעתו (שנבעה ממחלה נסתרת שהחלה להתפתח בגופו בטרם תחילת שירותיו אצל המשיבה), המבקש היה מנוע מלקיים את התחייבויותיו לפי ההסכם, שכן ביצועו הפך לבלתי אפשרי.
- אף בכתב תביעתו למוסד הבוררות התובע לא העלה טענה בדבר "שכר מולן", אלא טען כי פציעה בלתי ידועה ובלתי צפויה הִשביתה אותו מלשחק באופן סופי, וכי בהתאם להסכם, על המשיבה לשלם את יתרת הסכומים שבהסכם, על אף שאינו יכול להיות מועסק עוד אצל המשיבה.
- המבקש פעל בניגוד לחוק הבוררות:
בהתאם לסעיף 21א(ג)(1) לחוק הבוררות, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות עפ"י העילות שבסעיף 24 (9) ו- (10) בלבד, כאשר פסק הבוררות שביטולו מבוקש, ניתן כ"ערעור לפני בורר" (סעיף 21 א); בהתאם לתקנה 9 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968, היה על המבקש לצרף תצהיר לבקשה לביטול פסק בוררות ולפרט את עילות הביטול, ודאי כך כשעולות מהבקשה אף טענות עובדתיות בדבר זכאות לשכר או לשכר מולן.