די בכך לדחיית הבקשה.
- עולה מטענות המבקש כי רק אם המוסד לבוררות של איגוד הכדורסל פוסק לטובת המבקש - מוסמך הוא; ואם דחה תביעתו - אזי ניתן פסק הבוררות בחוסר סמכות והוא בטל מעיקרו. זו טענה הזויה.
עוד עולה כי לשיטת המבקש, על ביהעברת מקום דיון לבטל "פסק הבוררות" - ואז, יוָותר פסק הבורר קראוס על כנו, הגם שאף הוא חלק ממוסד הבוררות של האיגוד (?!).
- השתק פלוגתא - המבקש מסתיר עוד מביהעברת מקום דיון את תיק בטל"א: משהמבקש כבר בירר את תביעתו בבית הדין הנכבד, וביהעברת מקום דיון פסק נגד המבקש בעניין תביעתו להכרה בפציעתו כתאונת עבודה, שכן המחלה קוננה בגופו טרם החל לשחק בשורות המשיבה; רק לאחר שנדחתה תביעתו בתיק בטל"א (הנ"ל) הגיש התביעה לבורר קראוס ולפיכך - מושתק הוא מלטעון ולבסס תביעת שכר כנגד המשיבה (כשהוא עצמו נתלה בסעיף 8ה8 להסכם).
- המבקש מנוע מלטעון לחוסר סמכות הבורר כיוון שנהג בחוסר תום לב, בחוסר ניקיון כפים וניצל לרעה הליכי משפט. המבקש הוא זה שמסר את הסכסוך לידי המוסד לבוררות, ובכך קבע את סמכותו של הבורר. בפסיקה נקבעה זה מכבר כי בעל דין אינו יכול לפנות לבורר, לנהל התדיינות לפניו, ומשפסק הבוררות אינו לרוחו לטעון חוסר סמכות. כך נקבע ברשות ערעור אזרחי 4710/00 גושן נ' סמינריון גבעת חביבה (פורסם בנבו, 15.01.01 (להלן: "פס"ד גושן"), בתביעה לפיצויי פיטורים, להבדיל מענייננו, בו אין מדובר בתביעה מן משפט העבודה המגן.
בפס"ד גושן נקבע כי התנהגותו של מבקש הביטול בטענת חוסר סמכות והימנעות מלטעון להעדר סמכות במהלך הבוררות, כפי שעשה המבקש בענייננו, יכשילו את ניסיונו לבטל את הפסק. (ראה גם ערעור אזרחי 816/88 מ"א מעלה יוסף נ' תישרא בע"מ, עמ' 130; רשות ערעור אזרחי 300/81 ולקורו חברה לבנין ועבודות עפר בערעור מיסים נ' החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ; פרופ' נ. זלצמן מעשה בי"ד, תשנ"א, עמ' 223; פרופ' אוטולונגי, עמ' 1161; דבע נא/2-149 טופ טוריס הוטלס בערעור מיסים נ' אבו חנא, פד"ע כג 296).
- סעיפים 10 ו- 11 לחוק הספורט מסדירים את העיסוק בענפי הספורט השונים ובין היתר מסמיכים את איגוד הספורט לקבוע תקנונים ובהם הסדרי שיפוט פנימיים. מכח הוראות אלה, התקין איגוד הכדורסל בישראל את תקנון האיגוד בו נקבע כי יוקם מוסד לבוררות של האיגוד. סעיף 2 (ב) לתקנון קובע כי המוסד לבוררות מוסמך לדון בין היתר "בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לשחקן או בין שחקן לקבוצה".
התובע כלל בתביעתו מרכיבים שאינם מחוקי המגן (תשלום MRI, קיום הסכם בחות"ל, צו עשה וכו'), מה גם שלפי פס"ד כץ, "עצם הזכות לשכר" - היא שאלה לבוררות. פס"ד האזוריים שאיזכר המבקש - היו בבקשות לעכוב הליכים בתביעות שהוגשו לביהד"ע בעניינים שבחוקי המגן. פס"ד עמוס שנסמך עליו - הוגש בגינו ערעור (ערעור עבודה 54658-06-16ׂ).