המשיבה צרפה לתגובתה תצהירו של מר צבי ליבר, מנהל ומבעלי המשיבה.
דיון והכרעה
בוררות חובה על פי דין
- בענייננו, על הצדדים חלות הוראות חוק הספורט סעיפים 10- 11, הוראות המחייבות את הצדדים לפנות להליכי בוררות במקרה שהתגלעה מחלוקת ביניהם והמגמה היא להעביר למוסדות השיפוט הפנימיים את מכלול הסכסוכים, לרבות בנושאי שכר, הלנתו ותשלומים אחרים מכוח יחסי עובד ומעביד. חוק הספורט הוא חוק מיוחד שחוקק לאחר חוק הבוררות. במקרה של התנגשות בין הוראות החוק הכללי המוקדם לבין הוראות החוק הספציפי המאוחר, יחולו הוראות הדין הספציפי. שלא כמו בחוק הבוררות, המאפשר פנייה בהתאם להסכמת הצדדים, חוק הספורט כופה על הצדדים פנייה לבוררות [ראה לעניין זה דרורה פלפל הספורט בראי המשפט 168- 169 (1994)].
- יחד עם זאת, יש להבחין בין זכויות הנובעות מחוזה שאותן ניתן להעביר להכרעתו של בורר, לבין זכויות קוגנטיות שאותן לא ניתן להעביר להכרעתו של בורר.
- בענייננו, יש לבחון האם הזכאות לשכר עבודה כנטען כאן, היא בבחינת "זכות קוגנטית" (שאינה בְּרִירה) והאם ניתן לבטל את פסק הבורר שניתן בערעור.
האם זכאות לשכר עבודה היא זכות קוגנטית?
- סעיף 3 לחוק הבוררות, קובע כי:
"אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים".
על כן, סכסוך בין עובד ומעביד בדבר זכותו של עובד ערעור פלילי אחד מחוקי המגן בתחום יחסי העבודה ועפ"י ההלכה, אינו יכול להמסר להכרעת בורר.
- בפס"ד דיין עליו מסתמך המבקש, נקבע כי מקום שחוק מגן יוצר זכות שאינה בת בוררות, אף קיומו של תנאי מוקדם המהווה יסוד לקיומה של אותה זכות אינו יכול לשמש נושא לבוררות, אם הסכם הבוררות בין הצדדים, עשוי להכשיל את המגמה החקיקתית העומדת ביסוד יצירת הזכות עצמה (פס"ד דיין, פסקה 4 לפסק דינו של כבוד השופט ברק);
חוק הגנת השכר קובע כי אם המעביד אינו משלם לעובד את שכר העבודה במועדו, וכתוצאה מכך נוצר "שכר מולן", דהיינו, שכר המגיע לעובד עקב עבודתו ושלא שולם במועדו, על שכר זה מתווסף פיצוי הלנת השכר. מטרת החוק היא להבטיח כי זכותו של העובד לשכר עבודה תוגשם במועדה(פס"ד דיין, פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט ברק). הנה כי כן, הפיצוי להלנת שכר הוא בעל אופי קוגנטי ולא הזכות לשכר.
יחד עם זאת, תנאי מוקדם לגיבושה של הזכות לפיצוי הלנת שכר היא הזכות לשכר העבודה עצמו. הזכות לשכר עבודה עצמו היא זכות במשפט האזרחי ועל כן היא בת בוררות (ראה לעניין זה פס"ד דיין פסקה 6; לב/3-36 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בערעור מיסים נ' אברהם פלצנר, פד"ע ד 267). חוק הגנת השכר לא נוקט עמדה בדבר הזכאות לשכר העבודה ועל כן אין מניעה שהצדדים יסכימו ביניהם בעניין זה (פס"ד דיין, פסקה 6).
- הסכסוך כשלעצמו בענייננו הוא בדבר הזכאות לשכר עבודה. המדובר בשחקן כדורסל שנמנע ממנו להמשיך ולשחק עקב מחלה ניוונית, שהחלה בטרם נכנס החוזה בין הצדדים לתוקפו. בתיק בטל"א, נקבע כי מחלתו איננה "תאונת עבודה".
במאמר מוסגר מצאנו לציין: בתיק בטל"א נדחתה התביעה בה טען המבקש דנא ל- 2 אירועים בהם נפגע בגבו. פסהעברת מקום דיון שניתן ב- 28.10.13 בתביעה שהוגשה לביהעברת מקום דיון ב- 9.1.12; מנגד, חודש טרם התביעה דנא, הגיש התובע לביהעברת מקום דיון תביעה להכיר בפגיעתו לפי תורת הפגיעות הזעירות בתיק 47450-12-16.
- תביעתו של המבקש מבוססת כולה על פרשנות סעיף בהסכם: המדובר בסכסוך הנוגע ליחסים חוזיים גרידא. משעיקר הסכסוך הוא על הזכות לשכר, ואילו הלנת השכר היא אמצעי להגשמת מטרה זו ובאה רק לאחר הקביעה לזכאות לשכר, אין מניעה כי סכסוך זה ישמש נושא לבוררות.
- למוסד בוררות הסמכות לדון ביחסים החוזיים בין הצדדים, גם כאשר מקורם בחוזה עבודה [דיון בית דין ארצי לעבודה (עבודה ארצי) נז/ 3-5 ניסים לוי נ' התאגדות לחינוך גופני הפועל 1991 באשדוד, פד"ע לב (1999), 568, 575) (להלן: "פס"ד ניסים לוי")].
- המבקש מסתמך בבקשתו על פס"ד כץ, בו נקבע כי הדיון בדבר התנאים המקדימים להלנת שכר אינם ניתנים להפרדה או לפיצול מהסעד הראשי. בפס"ד כץ המדובר במאמן שפוטר מעבודתו והגיש תביעה על שכר עבודה לחודש אחד, שכר עבודה בקייטנות ובתחרויות, פיצויי פיטורים, דמי חופשה ועוד;
בענייננו, אנו נדרש לדון אך ורק בעצם הזכאות לשכר עבודה מכח חוזה, בתקופה בה המבקש כלל לא שיחק בעונת המשחקים, בשונה מפס"ד כץ אשר הגיש תביעתו מכח עבודתו והזכויות הנלוות לה;