על-כן, לדעתי, יש לדחות אתה ערעור ולחייב את המערער בשכר טרחת עורכי דינם של המשיבים 1 ו-2 בסך 30,000 ₪".
- על רקע דברים אלה, עולה מאליה השאלה, האם מוצדק דווקא בתיק זה להעניק למבקשים "טיפול מלכותי", שלא ניתן למתדיינים אחרים. כל הזוכה בדינו, בתביעה כספית, משלם אגרה בהוצל"פ, והליכי הגבייה מתנהלים שם, על פי הקצב של מערכת ההוצאה לפועל. אומנם יש הקובלים על כך שיעילותם של הליכי הגבייה בהוצל"פ, נמוכה היא, אך אין זו בעיה פרטנית של המבקשים שבפניי, אלא של כלל הציבור. היענות לבקשה שבפניי, מציבה, בפועל, את המבקשים ביתרון על פני אחרים: הליכי הגבייה מתנהלים בבית המשפט המחוזי, ללא תשלום אגרה, ותוך מתן סמכות לעורך הדין של המבקשים, ככונס נכסים, לאסוף רכוש, לבקש הוראות ביחס לרכוש שאינו על שמו של המשיב, ועוד.
משל למה הדבר דומה: מי שזקוק לטיפול רפואי, "קופץ" ישר לרופא המנתח במחלקה כירורגית, במקום לעמוד בתור בחדר מיון, כמו כלל הציבור. למותר לציין, כי אם הרבה אנשים יפנו ישירות לרופא המנתח, לא יוכל זה לבצע את; משימותיו במסגרת המחלקה הכירורגית וחדר הניתוח הצמוד לה.
והנמשל: בית משפט זה, בהרכב הנוכחי, מקדיש שלושה ימים בשבוע לפשעים חמורים וערעורים, ובנוסף לכך הוקצו לו תיקים אזרחיים רבים, כאשר אך לפני זמן קצר, נקבע כי הרכב זה יטפל בכשישים תביעות שהוגשו נגד הרשות הפלסטינאית, על כל המורכבות של תיקים אלה, מן הבחינות המשפטיות והעובדתיות. על בסיס היקף העבודה שתואר לעיל, הוספת תיק זה של כינוס נכסים, יהווה הכבדה נוספת על לוח הזמנים העמוס שלי.
אך מה שמטריד אותי יותר, הוא עצם התקדים, והמבול הצפוי של בקשות דומות למינוי כונסי נכסים, בכל תביעה כספית שבה נפסקו לזכות התובע סכומים משמעותיים, בנימוק כי הליכי ההוצל"פ, אינם יעילים.
- אולם, לאחר הצבת שיקולים אלה, מצד אחד, הכריעה את הכף מערכת הנתונים שפורטה לאורך החלטה זו, והצורך להגן על שלטון החוק, ועל כך שהזמן השיפוטי העצום שהושקע על ידי הבורר הראשון, השופט בדימוס יעקב בצלאל, השופט בועז אוקון, הבורר השני, הנשיא בדימוס ורדי זילר, ובית משפט זה (הן בהרכב הנוכחי, והן בבקשות שונות נוספות, שנידונו בפני שופטים אחרים, ובהם: השופטת (אז הרשמת), גילה כנפי-שטייניץ, והשופט - כתוארו אז - יהונתן עדיאל), יירד לטמיון, כאשר למשיב תהיה תחושת ניצחון, לפיה, הוא, באמצעים של דחיות והגשת בקשות רבות (שחלקן בקשות סרק), הצליח להתמודד עם המערכת השיפוטית, וגבר עליה.
- לעיתים, לא רק התיק הקונקרטי מצדיק פעולה ממוקדת ואולי אף חריגה, וזאת בשל הנסיבות של התיק, וכך הסברתי את טעמי החלטתי לעיל. אך, יש לא פעם, חובה לשקול שיקולים מערכתיים, לא רק בהיבטים של יעילות ופגיעה בכלל ציבור המתדיינים, אשר הזמן השיפוטי של השופט צריך להיות מוקדש אליהם (ברוח ההחלטות של השופטים גרוניס ונאור, אשר צוטטו לעיל בפיסקאות 114-111), אלא גם שיקולים מערכתיים של חינוך הציבור לשמירת החוק ולכיבוד פסקי הדין. עניין זה, נכון, אליבא דאמת, בכל מקרה, אך שבעתיים מוצדק לממשו בתיק שבפניי, בשל נסיבותיו המיוחדות, והאופי המעין ציבורי של התיק, שעוסק בקבוצת כדורגל, אשר לה ציבור אוהדים רב, אשר עוקב בעניין אחר תיק זה (בחלק מן ההליכים היה האולם צר מלהכיל את האוהדים, וחלקם המתינו מחוץ לאולם או שהחליפו את חבריהם "במשמרות").
כדי שדבריי לא יתפרשו שלא כהלכה, אוסיף ואסביר, כי אין בית משפט זה "נענה" לדרישות קהל האוהדים; אך, כאשר סבור בית משפט כי יש מקרה המצדיק מינוי כונס נכסים, לאחר פסק דין, והתיק שבפניי נמצא במסגרת קטגוריה זו, כי אז, כנגד הנימוק המערכתי של הזמן השיפוטי המוקדש לציבור, וכדי "לקזז" נימוק זה, ניתן להביא בחשבון את השיקול הציבורי ההפוך, המתייחס לקהל האוהדים.