- בעקבות בקשת הביצוע, נשלחת לחייב אזהרה לביצוע פסק הדין, כאשר הביצוע מתחיל בחיוב לתשלומים, וכך יוצא התיק לדרך (ראה: סעיפים 7 ו-7א לחוק ההוצל"פ). בהמשך חוק ההוצל"פ, מסדיר החוק אמצעים נוספים לאכיפת פסק הדין, ובהם אלה:
מימוש נכסים של החייב בדרך של עיקול מיטלטלין ומקרקעין (הפרקים השני והשלישי לחוק ההוצל"פ);
עיקול בידי צד שלישי (הפרק הרביעי לאותו חוק);
כינוס נכסים (פרק ה לחוק ההוצל"פ), שאליו אתייחס בהמשך.
- אין חולק, כי המבקשים רשאים היו, ורשאים גם היום, ללכת בדרך זו. דא עקא, המבקשים ניסו אמצעי זה של אכיפה, באמצעות ההוצאה לפועל, אך נתקלו במשיב שהוא "אגוז קשה", אשר, כאמור, הצליח להתיש את ב"כ המבקשים ב-51 הליכים, לצורך גביית 20,000 ₪ פלוס מע"מ, שבהם זכו המבקשים בהליך בשנת 2005, ולאחר אותם 51 הליכים, הצליחו המבקשים לגבות 150 ₪ בלבד!
- לפיכך, יש להתמודד עתה עם טענת המבקשים, כי מן הראוי לבחור בדרך אחרת של אכיפת פסק הבורר ופסק הדין של בית המשפט המחוזי, והיא: מינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט המחוזי, מכוח תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי.
כינוס נכסים על פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי
- המבקשים מסתמכים על תקנה 388 לתקנות סד"א, אשר כותרת השוליים שלה היא "מינוי כונס נכסים",ושזה לשונה המלא (ההדגשה הוספה):
|
")א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה:
(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;
(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;
(3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;
(4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים.
(ב) בית המשפט או הרשם הדן בבקשה יביא בחשבון את סכום החוב שהמבקש תובע, את הסכום שכונס הנכסים יכול להשיג לפי המשוער ואת ההוצאות המשוערות הכרוכות במינויו, ורשאי הוא, אם נראה לו הדבר, להורות על עריכת חקירה בענינים אלה או בענינים אחרים לפני המינוי".
- מקומה של תקנה 388, במסגרת תקנות סד"א, היא במסגרת סימן ג (שכותרתו "מינוי כונס נכסים"), בתוך פרק כח, הנושא כותרת "סעד זמני". אולם, אין חולק, כי מינוי כונס נכסים, כעולה מן המילים המודגשות (בפיסקה הקודמת) של תקנה 388(א)(1), חל גם על סיטואציה שבה כבר ניתן פסק דין, כמו בפרשה בפניי.
עמד על כך הנשיא מאיר שמגר (שלדבריו הסכימו השופטים - שלימים מונו כמשנה לנשיא, כל אחד במועדו - תיאודור אור ואליהו מצא), באחד מפסקי הדין, אשר מרבים לצטטו לעניין מינוי כונס נכסים לביצוע פסק דין (ערעור אזרחי 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפוריישן, פ"ד מט(2) 102, בעמ' 112-111 ; להלן - "פרשת רוט"):