רן תיאר עוד כיצד מגיל ילדות תמיד המתין לאימונים, ועתה השתנו הדברים: עתה הוא מגיע, מקווה שהמאמן לא יוכל להגיע אלא יוחלף באותו אימון בידי אחר, וכאשר המאמן בכל זאת מגיע, מחכה רן רק שהאימון ייגמר. על השפעת הדברים על חייו תיאר כיצד הוא טרוד כל העת במצב הדברים עם המאמן, והגיע למצב של דיכאון. אין לו יכולת להתרכז בנעשה בבית הספר, טען. הוריו שמו לב בתחילת השנה למה שקורה, שהוא ללא מצב רוח והבטחון שלו יורד, שאז הביאו לו מאמן מנטלי, שחקן העבר ז'אן טלסניקוב, שעשה כל שיכול היה לעזור לרן. אך רן לא חלק עם הוריו או המחנכת את כל שאירע, כיוון שלא רצה שיידעו, וממילא לא רצה שהוריו ידברו עם המאמן, שכן חשש שהדבר אך יפגע בו. עוד הוסיף, נרגש: "אני יכול להעיד על עצמי שאני לא ילד שבוכה, רגיש, בחיים לא בכיתי מול הקבוצה. אני לפעמים הייתי חוזר הביתה לבד, ... הייתי בוכה לבד ומנסה להסתיר כמה שיותר, אתה מתוסכל ומוציא את כל מה שיש לך".
עתה רן מתאמן לבדו, מדי יום, ובסיוע מאמן אישי, הוא הולך לחדר הכושר, הולך לבדו למגרש, ומחכה. לקבוצה לא חזר; ממילא גם המאמן הוציא אותו מקבוצת ה"וואטסאפ" הקבוצתית, אולם רן הוא שהפסיק בשלב זה את האימונים בקבוצה. לבסוף הוסיף כי הוא אוהב את הקבוצה ורצה להמשיך במועדון, אולם אם המאמן נותר בתפקידו, לא יעשה זאת. ואם בית המשפט לא ישחרר אותו - דבר שרן התקשה להבין כיצד אפשר שלא יתרחש - ייכנס ל"הסגר", אותה אפשרות המוקנית בחוק להמנע ממשחק כלל משך תקופה (שכאן תארך שנה) טרם מעבר למועדון אחר.
- הוסיפה אמו של רן דברים. בעיקר - הכאה על חטא, כיצד היא, מנהלת משאבי אנוש בחברה גדולה, לא זיהתה את סימני האזהרה בסוף העונה הקודמת; כיצד היא ואביו של רן, הדוגל בעקרון קיום החוזים, דחקו ברן להמשיך עונה נוספת גם אם המאמן נותר בתפקידו, ואף שבעטיו ביקש רן לעזוב את הקבוצה כבר אז. כיצד כאם לא הבינה את החומרה, גם אם רן הקפיד שלא לחלוק עמה את כל מה שעובר עליו, וכיצד למעשה שלחה את בנה למקום שכה רע לו בו, שעות כה רבות בשבוע. העיד גם דודו של רן, על חוויותיו מאחד המשחקים שאליהם ליווה את רן.
- כאמור, גם מחנכתו של רן, גב' רויטל אברהם, הגישה תצהיר, ובהסכמה לא נקבע דיון מיוחד לשמיעתה על-פה, תוך שהודגש שאין בכך משום קבלה של המועדון באשר למשקלן או רלבנטיות הטענות. היא בעלת 35 שנה שנות ניסיון בחינוך, ומחנכתו של רן מכיתה ט', קרי בשנה שעברה. בשל כישוריו האתלטיים של רן, והתרשמותה ממנו כבעל יכולות למידה גבוהות ואופיו הטוב, הפנתה אותו לכיתה קטנה ומובחרת בכיתה י', שגם אותה חינכה. בתחילת השנה הצליח, בהמשך התחיל להתקשות בלימודים, מסרה (אף שלא הוצג גליון ציונים). היא מצאה שהוא מדוכא ומנותק, וברור היה לה ש"עובר" עליו משהו בחייו האישיים. בתחילה סירב לחלוק עמה, אך לבסוף נשבר וחלק עמה את תחושותיו מהשפלתו בידי המאמן. המחנכת, שדאגה למצבו, פעלה בסיוע הצוות הפדגוגי כולו לסייע, לרבות באמצעות מורה שלמד אימון (coaching) שיעזור לו בצד הנפשי. התרשמותה של המחנכת הייתה שמצבו החל להשתפר במידה מסוימת, שאז בסוף חודש אפריל (הוא מועד המשחק האמור מול רמת השרון) רן "התפרק" בבית הספר. המשך שהותו של רן עם המאמן הנוכחי תפגע בו, ואף תסכל את יכולתו להצליח בבגרויות הצפויות לו בשנה הבאה, העריכה.
כאמור, המחנכת לא העידה אלא מסרה תצהיר בלבד, ובאופן ראוי המועדון ויתר על הצורך בהעדתה. רן אישר מפיו שלו את כל שנאמר באותו תצהיר, עד כמה שהוא נוגע לדברים שהוא יודע מידיעתו האישית.
- מצדו של המועדון העיד ראשית המאמן. זאת עשה ברוגע ובנועם. הוא סקר את הקריירה שלו כשחקן במועדון ובמקומות נוספים, ואת קריירת האימון שלו, מזה 13 שנה, רובן במועדון. הוא בעל הכשרה לשמש מאמן, ואוחז בתעודות הנדרשות לכך. באשר לדרך השמעת הביקורת בפני ילדים קיבל המאמן באותה הכשרה "קווים כלליים, מנחים", ועניינו הוא בדרך להקניית הידע, הטכני בעיקרו, לשחקנים. אם נדרש טיפול ב"צד המנטלי" של ילד כלשהו, יש לשם כך במועדון "מאמן מנטלי", וגם אדם המנהל את תחום הפסיכולוגיה במועדון. המאמן לא נחשף לקשיים כלשהם של רן. באשר לטענות רן כלפיו הסביר המאמן כי כל הדברים שאומר מאמן באים "אך ורק לשפר את היכולת המקצועית של השחקן". תפקידו כמאמן הוא להשביח את קבוצות הנערים והילדים "על מנת שאלה יוכלו להשתלב בקבוצת הבוגרים". דברים חריפים, אם הוא אומר, רק מגדילים לדעתו את הסיכוי להגיע להצלחה המקצועית, משמע - לעבר קבוצת הבוגרים. הוא התקשה להסביר מהם אותם "דברים חריפים", אף שהטעים כי מעולם לא קילל או גידף שחקן. אכן הוא משתמש בביטוי "גולם", אך זו אינה קללה בעיניו: "אפשר לפרש את המילה הזאת בכמה היבטים", הסביר, ואחד מהם הוא כמי שצפוי "להתפתח ולהיות יותר טוב ולהיות פרפר".
באשר לאירועים במשחק מול ניר רמה"ש, ציין כי הוא "לא יודע מאיפה הם שמעו ביטוי כזה או אחר". אולי מישהו מן הצופים אמר זאת. "מבחינתי לא היה ולא נברא", הוסיף, אף שביאר כי זה לגיטימי כמאמן הקבוצה להתאכזב מן ההחטאה.