| בית משפט לענייני משפחה באשדוד |
| תלה"מ 5866-08-25 האשה נ' האיש |
| לפני כב' השופטת ענת אלפסי, שופטת בכירה
|
|
| המבקשת: המשיב: | האשה ע"י ב"כ עו"ד לורי גלייזר האיש
|
| החלטה
|
עניינה של החלטה זו בסעדים הנוגעים לרכוש המשותף אשר במרכזו תאגידי הנדל"ן שמנהל האיש:
האשה טוענת כי האיש מנסה להבריח נכסים ולכן עותרת לצירוף כלל התאגידים כנתבעים, למנות רו"ח חוקר, למנות מנהל מיוחד או כונס נכסים, להטיל צו מניעה, ליתן הוראות לרשם החברות, להורות לאיש להעביר לה תשלום על חשבון חלוקת הרכוש ולנקוט צעדים לפי פקודת בזיון ביהמ"ש. האיש מתנגד למרבית הסעדים בטענה כי אין כל הברחת נכסים, כאשר הסעדים המבוקשים עלולים להזיק לניהול התאגידים ואין מקום לחלוקת כספים מוקדמת. להלן עיקרי הדברים.
רקע והליכים:
- הצדדים נישאו ביום 5/7/06 והביאו לעולם שישה ילדים, בהם חמישה קטינים. הצדדים ניהלו אורח חיים דתי ורמת חיים גבוהה במיוחד, כאשר הם מתגוררים בדירת פנטהאוז יוקרתית, מחזיקים בדירת נופש בייישוב אחר ובנכסים נוספים. מקור פרנסתם המרכזי הוא אשכול של שמונה תאגידי הנדל"ן שמנהל האיש, אשר חשבונותיהם מנוהלים בכלל הבנקים בישראל.
- חייהם המשותפים נקלעו למשבר באפריל 2025, האיש עזב את דירת המגורים המשותפת ועבר להתגורר עם בת זוג אחרת במרכז.
- ביום 22/5/25 פתחה האשה בהליך יישוב סכסוך (י"ס 111) בו עתרה להטלת עיקולים זמניים על כלל הנכסים המשותפים וכלל הנכסים הרשומים בבעלות האיש. ביום 13/7/25 הורתה כב' הרשמת על הטלת עיקולים זמניים ביחס לשתי הדירות, ביחס לנכסי מקרקעין נוספים הרשומים בבעלות האיש וביחס לזכויותיו במספר חברות ביטוח, בחברת אחזקות ובכלל הבנקים בישראל. בנוסף הוטל עיקול על מחצית הזכויות בחברת אא בע"מ בה מחזיק האיש בכלל המניות, אך לא על התאגידים הנוספים, בין השאר בשל כך שאינם צד להליך.
- ביום 27/7/25 הגישה האשה בקשה לצו הגנה כלפי האיש (ה"ט 222) בטענה כי מגיע הביתה בשעות הלילה המאוחרים, תחת השפעת סמים ואלכוהול, מאיים ושובר חפצים. בהסכמת הצדדים, מבלי להודות בנטען, ניתן צו הגנה למשך 3 חודשים.
- ביום 4/8/25 הגישה האשה שלוש תובענות:
תביעה בעניין אחריות הורית וזמני שהות עם הילדים (בתלה"מ 333);
תביעה בעניין מזונות הקטינים ומזונות אשה (בתלה"מ 444);
ותביעה לחלוקת הרכוש המשותף, היא התובענה מושא הליך זה.
- ביום 21/9/25 הגיש האיש תביעה לחידוש קשר עם הילדים (בתלה"מ 666). במסגרת זו מונתה ד"ר קיבנסון כמומחית בית המשפט וכיום מצויים הילדים בהליך של חידוש הקשר, תוך איזון בין אורח החיים שעל פיו גדלו לבין אורח החיים החדש בו בחר האב.
- ביום 9/9/26 עתרה האשה לצירוף התאגידים שמנהל האיש כנתבעים נוספים. הגיש התנגד לכך והודיע כי מסכים לצירוף חברת אא בע"מ בלבד. האשה הודיעה כי תסכים לכך בכפוף לכך שהאיש יחשוף את מלוא הנתונים הנדרשים לגבי שאר החברות וביום 26/10/25 הוריתי כי בשלב זה תצורף חברה זו בלבד כנתבעת.
- ביום 28/12/25 התקיימה ישיבת קדם משפט, בה הוסדרו זמני השהות, הועלו טענות בעניין המזונות הזמניים וניתנו הוראות לגבי אופן בירור היקף הרכוש המשותף, לרבות הגשת תצהירי רכוש והודעה בעניין זהות המומחים שמציע כל צד.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)ביום 13/12/26 נפסקו מזונותיהם הזמניים של הילדים והועמדו על 28,000 ₪. בקשת רשות ערעור שהגיש האיש נדחתה ובקשת רשות ערעור שהגישה האשה נתקבלה חלקית כך שנפסקו גם 4,000 ₪ לחודש כמזונות אשה זמניים, למשך שישה חדשים.
- ביום 5/1/26 עתרה האשה להורות על תשלום חד פעמי על חשבון איזון המשאבים בגובה 500,000 ₪ על חשבון איזון המשאבים, על מנת לאפשר לה לכלכל עצמה ולנהל ההליך המשפטי. ביום 11/1/26 הודיע האיש כי מתנגד לכך, על יסוד ההלכה לפיה יש לאזן כלל הרכוש גם יחד.
- ביום 13/1/26 עתרה האשה למתן צו מניעה ביחס לדירת הנופש באופן שלא יאפשר למשיב להתגורר בה או להשכירה לאחרים, הואיל ומדובר בדירה המיועדת לנופש עם הילדים. המשיב התנגד לכך בטענה כי מדובר ברכוש משותף שיש לאפשר להשתמש בו באופן מניב. בעניין זה קבעתי ביום 13/12/25 כי בשלב זה הצדדים יתאמו ביניהם מועדי השימוש בבית הנופש.
- ביום 13/1/26 הגישה האשה בקשה חוזרת לצירוף נתבעים ביחס לכלל התאגידים בהם מחזיק האיש מניות. זאת, בין השאר, בטענה כי האיש העביר את המניות אשר בהן החזיקה חברת אא בע"מ לחברה זרה ושמה XX Ltd באופן אשר שינה לחלוטין את מערך אחזקת המניות בכלל החברות שבאשכול. זאת, מבלי שהגיש תצהיר רכוש, חרף ההחלטה שניתנה בעניין זה. לטענתה, צירוף החברות כצד להליך הכרחי לצורך חשיפת מכלול הנכסים אשר הצטברו בתקופת הנישואין, שכן לא ייתכן שיעביר כלל זכויותיו בחברות השונות מבלי לעדכן את בית המשפט. עוד טענה כי האיש מרשה לעצמו לעשות שימוש בכספי החברות לצורך חייו האישיים, כאשר מדי חודש מוציא כ- 200,000 ₪ לשם תענוגות (מועדוני לילה יוקרתיים, רכישת מותגים, טיסות לחו"ל ועוד) ללא גבולות. טענה כי ככל שהחברות לא יצורפו יווצר מצב בלתי רצוי שיאפשר למשיב להמשיך להבריח נכסים, לעמעם מצב זכויותיו בחברות השונות ולערבב בין נכסיו וזכויותיו לבין אלה של החברות הנוספות.
- ביום 1/2/26 הוגשה תגובת האיש לפיה מתנגד לצירוף הנתבעים, למעט חברת XX Ltd לטענתו, חברה זו הוקמה עוד בחודש מרץ 2025 (טרם מועד הקרע), על פי המלצת רואה החשבון, בשל יתרונות מס ועל מנת לעודד הלוואות משקיעים מחו"ל החוששים להשקיע בישראל נוכח המצב הבטחוני והדיפלומטי. לשיטתו, אין בכך הברחת נכסים הואיל והחברה החדשה נמצאת בשליטתו המלאה. טוען כי צירוף החברות לא יוסיף נדבך ראייתי ממשי ויביא לסרבול דיוני כבד, להרחבת חזית ולהארכת ההליך שלא לצורך ולהכנסת צדדים שלישיים להליך, שעה שבחברות הבת קיימים שותפים נוספים צירופם עלול לפגוע בהתנהלות השוטפת ואף לגרום נזקים לשותפים שאינם מעורבים בהליך.
- הועתק מנבוביום 14/1/16 עתרה האשה למינוי מנהל מיוחד ו/או כונס נכסים ביחס לחברות שבשליטת האיש; לחלופין למתן צו מניעה האוסר על ביצוע דיספוזיציה בחשבונות הבנק של כלל החברות הללו; להורות לרשם החברות להמציא את מסמכי העברת המניות מחברת אא בע"מ לחברה החדשה XX Ltd , לציין התמורה שנקבלה בשל העברה זו; בנוסף עותרת למינוי רו"ח חוקר לשם הערכת שווי התאגידים הללו. זאת, בין השאר, בטענה כי אותה העברת מניות שביצע האיש מחברת אא בע"מ לחברה החדשה, נעשה תוך הפרה של צו העיקול שניתן ביחס למניותיו, באופן אשר שינה לחלוטין את מערך אחזקת המניות בכלל החברות שבאשכול, היא בגדר הברחת נכסים מובהקת.
עוד מציינת כי על אף שעל שמו נכסים רבים חברות וחשבונות בשווי מוערך של מיליונים, החל האיש להעלות טענות תמוהות לפיהן מצוי בחובות, טענה המושמעת אך ורק לצרכי ההליך המשפטי ומעוררת שאלות כבדות באשר לאמיתותה. חוזרת וטוענת כי האיש עושה שימוש בחברות לניהול חייו הפרטיים באופן ראוותני ונטול גבולות.