פסקי דין

תלהמ (אשד') 5866-08-25 פלונית נ' אלמוני - חלק 4

11 מרץ 2026
הדפסה

הלכה פסוקה היא לפנינו כי יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לצירוף תאגיד אשר בעלי המניות המחזיקים בו אינם רק בני המשפחה אלא צדדי ג' חיצוניים, שכן חשיפתם לסכסוך בין בעלי הדין עלולה לגרום נזק עסקי משמעותי, כמפורט בפסקי הדין הבאים:

פסיקת כב' השופט שוחט בבש"א 3879/00 צויבל נ' צויבל (נבו 12/6/01)

פסיקת כב' השופט שפירא בבר"ע (י-ם) 830/05 ו.א.  נ' א.א (נבו 14/9/05 )

ובפסיקת כב' השופט זגורי בתמ"ש 23852-12-09 פלונית נ' פלוני (נבו 6/12/00).

  1. מן הבחינה העובדתית, בעניין שלפנינו, לגבי שלושת התאגידים בהם מחזיק רק פלוני (גם אם באמצעות אחזקת מניות בתאגיד אחר) לא אמור להתעורר כל קושי, ולכן יש מקום לכך שישמשו נתבעים נוספים, בדיוק כפי שצורפה חברת אא בע"מ כנתבעת נוספת. בחמשת התאגידים הנוספים מחזיקים בעלי מניות נוספים, אשר צירופם כנתבעים נוספים מעורר קושי, הן בשל חשיפתם לסכסוך הזוגי והן בשל כך שהדבר עלול להשפיע על ההתנהלות העסקית מולם, באופן העלול לנתק את היחסים העסקיים מולם ובכך להקטין את המקורות מהם ניתן יהיה להיפרע בתום ההליך.
  2. המסקנה היא כי בשלב זה, נוסף על חברת אא בע"מ, יצורפו כנתבעים שני התאגידים הנמצאים בשליטתו של האיש: חברת ג' בע"מ וחברת . XX Ltd

כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 14 יום וכתב הגנה מטעמן יוגש תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה.

כאן המקום לציין כי טרם הוגש כתב הגנה מטעם אא בע"מ .  לא ברור האם בוצעה מסירה כדין, אך יש להסדיר עניין זה.

בעניין הסעד השני - מינוי מנהל מיוחד או מנהל עזבון ולחלופין צו מניעה זמני

  1. מן הבחינה המשפטית, הוראת החוק המרכזית היא סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 שכותרתו "אמצעים לשמירת זכויות" בו נקבע כדלקמן:

"עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:

(1)       לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;

(2)       לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;

(3)       לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.  "

הלכה פסוקה היא לפנינו כי יש לעשות שימוש מושכל בהוראה זו, רק במקרים המתאימים, כפי שקבע בית המשפט העליון (כב' השופט מצא) בע"א 1915/91 קנובלר נ' קנובלר, פד"י מט(3) 529, 637:

עמוד הקודם1234
5...10עמוד הבא