כבוד השופטת חיות סברה שלא נשללה האפשרות, שמפעילי הפלטפורמה המקוונת עלולים להיפגע מפניה להסרת פרסומים "וולונטרית", ואף שאנשים בשר ודם שעומדים מאחורי פרסום שהוסר עלולים להיפגע מכך. בשל העדר תשתית ראייתית ובשל אי-צירוף משיבים העלולים להיפגע, סברה שיש לדחות את העתירה על הסף.
- המקרה שבפנינו שונה מהעניין שנבחן בעניין עדאלה, כמעט בכל היבט מהותי. ראשית, ברי שתפיסת חשבון פיננסי פוגעת בזכויותיו של אדם, בקניינו, בעיסוקו ואפשר שאף בשמו הטוב. על פי ההלכה הפסוקה לשם כך לא די ב'סמכות השיורית', ונדרשת 'הסמכה מפורשת' בחוק או מכוחו.
שנית, נכסים שנתפסים ומוקפאים שייכים לנפגע שהוא אדם בשר ודם, ולמצער תאגיד, ולא ל"בוטים וייצגנים" אשר לא ניתן לוודא אם עומד מאחוריהם אדם מסוים.
שלישית, תאגיד פיננסי המחזיק בנכסים כמו Tether אינו רשת חברתית, והוא קרוב באופיו לבנק, המחזיק בנכסים עבור לקוחותיו, וחב להם בחובות נאמנות בהתאם לחוזה שביניהם ולדין החל במקום פעילותו. על כן, ספק אם אפשר להשוות בין פניה "וולונטרית" להסרת פרסום ברשת חברתית לפניה "וולונטרית" להקפאת חשבון כבענייננו.
רביעית, הפועל היוצא מכך הוא, שבניגוד להסרת פרסומים מפלטפורמה חברתית שבה הצד השני הוא החברה המפעילה את הפלטפורמה, במקרה הנדון, הצד השני לפגיעה הוא בעל החשבון שבו מצויים נכסיו. החברה אינה אלא צד שלישי המחזיק בנכסיו של לקוחו באמצעות החשבון (או הארנק). במקרה זה מתקיים בבירור הסייג שנקבע בעניין עדאלה לפיו, "כאשר קיים ספק אם הפעולה עלולה להביא לפגיעה אמיתית בזכויות יסוד, יש להפעיל זהירות יתרה."
- הבדל משמעותי יותר הוא באופן הפעולה של המשיבה. בעניין הסרת פרסומים, פעולת הרשות, יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, היא חד כיוונית, כחץ הנשלח מקשתה אל עבר הפלטפורמה המקוונת ללא המשך, בין אם הפרסום יוסר ובין אם לאו. אולם במקרה הנדון מדובר במערכת יחסים של היזון חוזר. השלב הראשון דומה באופיו (אך כאמור לא בפגיעתו), שכן הרשות, מחלקת הסייבר במשטרת ישראל, שלחה את החץ בפנייה המוקדמת מיום 19.5.2025, והיה בידי חברת Tether להחליט אם להקפיא את החשבון אם לאו. אולם לכך יש שלב שני, שכן המשיבה שצפתה שהחשבון יוקפא, פנתה המשיבה לבית המשפט לקבלת הצו, ועם חתימתו הודיעה לחברת Tether שיש בידה צו שיפוטי שהנכסים מוקפאים מכוחו. על בסיס זה ומאותו שלב, ראתה עצמה המשיבה כמי ששולטת בחשבון (וככל הנראה חברת Tether קיבלה זאת, קרי כפפה את פעולתה לצו השיפוטי).
מדובר בפעולה דו-שלבית מתוכננת, שאמנם ראשיתה נחזה כפעולה לא כופה המסתמכת אל שיקול הדעת הוולונטרי של חברת Tether, אולם שלב זה אינו אלא "פעולת הזנק" (trigger), לפעולת אכיפה של המשיבה, שנעשית במהלך משלים של הוצאת צו לתפיסת החפץ ולהקפאת כל פעילות בחשבון. פעולה זו היא "אקט כופה" מובהק, שננקט על יסוד טענה שיש חשד סביר שנעברה באמצעותו עבירה ושיש אפשרות שיידרש לחילוט עתידי (כאמור במפורש בצו).