פנייתה המקדימה של המשיבה לחברה הזרה
- לטענת המשיבה (כאמור בסעיף 16 לערר המצוטט לעיל), היענותה "הוולונטרית" של חברת Tether לפנייתה מיום 19.5.2025 הקנתה לה שליטה בארנק ובטוקנים שבו, ועל כן הצו השיפוטי מיום 20.5.2025 הקנה לה סמכות לתפוס את החפץ, את הארנק, במובן זה שלא ניתן יהיה לעשות בו ובנכסים שבו כל שימוש ללא אישורה למשך 180 יום ממועד התפיסה.
- כאמור לעיל, על פי לשונו, הצו שנתן בית המשפט אינו צו המסמיך את משטרת ישראל לתפוס את החשבון שהועבר אליה באופן "וולונטרי", אלא צו המורה לחברת Tether להקפיא את החשבון בעצמה, ולפעול בהתאם להוראות האופרטיביות המפורטות בצו, קרי להעבירו לשליטת משטרת ישראל
יתירה מכך, לא הוצגה 'הסמכה מפורשת', אשר מכוחה יכול בית משפט ישראלי ליתן צו המסמיך את משטרת ישראל לתפוס חשבון בנק זר, המנוהל בארץ זרה בידי תאגיד זר, שאין לו נציגות בישראל.
- אולם אף לעצם הפניה המקדימה של המשיבה לחברת Tether לא הוצג מקור סמכות בחוק או מכוחו.
אין חולק, שמשטרת ישראל ככל גוף מנהלי, רשאית לפעול אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ואך ורק במסגרתו של החוק. כך בכלל, ובכך בפרט בפעולות שיש בהן משום פגיעה ישירה בזכויות יסוד של אדם, ובהן חיפוש בכליו ותפיסת קניינו.
- ביטוי ברור ומחייב לדברים אלה מצוי בדבריה של כבוד השופטת דורית בייניש שנכתבו בעניין חיפוש בכליו של אדם (רשות ערעור פלילי 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל (6.3.2012), פסקה 22; ההדגשה אינה במקור):
"עריכת חיפוש בידי שוטר מבוצעת מכוח סמכויותיו השלטוניות ומחייבת עמידה באמות המידה שנקבעו בהוראות המשפט המינהלי ובחוקי סדר הדין הפלילי, הקובעות את היקף סמכויותיהם של השוטרים ואת התנאים להפעלת סמכויות אלה (כמפורט בפסקה 16 לעיל). העיקרון בדבר חוקיות המינהל, המבוסס מימים ימימה בשיטתנו המשפטית, קובע כי אין לרשות מינהלית (ולעניין זה גם שוטר בודד הוא רשות מינהלית) אלא אותן סמכויות הקבועות בחוק ואין היא רשאית לפעול בלא הסמכה כזו (ראו: י' זמיר הסמכות המינהלית (מהדורה שנייה, כרך א', 2010), 82-73). חשיבותו של עקרון חוקיות המינהל מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בסמכויות המתירות לרשות המינהלית לפגוע בזכויות אדם מוגנות, ובוודאי כך כאשר מדובר בסמכויותיו של שוטר הרשאי במסגרת סמכויותיו ובנסיבות המתאימות לפגוע בזכויות הבסיסיות ביותר של אדם ..."
- גם אודות היחס בין פגיעה בזכויות אדם להכרח בהסמכה מפורשת נכתבו דברים נכוחים (בית דין גבוה לצדק 10203/03 המפקד הלאומי בערעור מיסים נ' היועץ המשפטי לממשלה (20.8.2008), פסקה 13 לחוות דעתה של כבוד השופטת ד' בייניש):
"ככל שהזכות הנפגעת קשורה בקשר ענייני הדוק לכבוד האדם ולחירותו והיא בעלת חשיבות חברתית גבוהה וככל שעוצמת הפגיעה בזכות רבה ומקיפה, כך נְפרש ביתר קפדנות את דרישת 'ההסמכה המפורשת' בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי."
- על השפעתה השלילית של חריגה מגדרי הסמכות נפסק בעניין אחר (ערעור פלילי 9878/09 מדינת ישראל נ' מוסא (20.9.2010) פס' 29):
"פעולה של שוטרי משטרת ישראל שהינה מחוץ לגדר החוק ובאופן שאינו הולם את כבוד האדם וזכויותיו עלולה לפגוע פגיעה אנושה בתפקוד המשטרה ובאמון הציבור בה."
- המשיבה לא חלקה על כך, אלא טענה שמקור הסמכות לפנייתה במסלול "וולונטרי", הוא בסעיף 3 לפקודת המשטרה. בעניין זה הפנתה לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין "מנגנון אכיפה וולונטרי", ולפיו נוהגת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה לפנות לפלטפורמות חברתיות הפועלות במרשתת בדרך הקבועה בנהליהן ("הודעה והסרה"), כדי שיסירו על פי שיקול דעתן פרסומים שיש בהם עבירה על הדין הישראלי (בית דין גבוה לצדק 7846/19 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' פרקליטות המדינה יחידת הסייבר (1.4.2021)).
בלי להידרש לרבדיו השונים של פסק דין מרכזי זה, בעיקרו של דבר נדחתה עמדת המדינה לפיה פניה לפלטפורמה חברתית להסרת פרסומים היא "אקט וולונטרי", שאינו מחייב הסמכה מכוח חוק (פסקה 45 בחוות דעתו של כבוד השופט חנן מלצר):