לאחר מכן, מסר הנאשם שנהג לשבת ימים בבית, חסר מעש, כשהמנוחה הייתה אומרת לו "משה תצא, תצא כבר" ועבר לתאר אירוע נוסף שהתרחש כמה ימים אחרי שחזר מגאורגיה.
לדברי הנאשם, הוא נסע לבקר את אחיו יחיאל ברחובות. בדרך כבר הרגיש שהוא לא יכול לנהוג ולא רצה לעלות לדירת אחיו. האח שכנע אותו שיעלה, כי הכינו לו ארוחת ערב והנאשם עלה לדירה (ע' 90 ש' 24-32). אחרי ישיבה של כמה דקות עם האח ובת זוגו, הנאשם קפץ באיזה פרץ של שיגעון, אמר 'הולכת להיות שואה, סוף העולם, הילדים שלי הולכים לסבול' וברח מהבית (ע' 90 ש' 33 ואילך). הנאשם נסע הביתה כשאחיו המודאג נסע אחריו, ניסה להתקשר אליו אך הנאשם לא ענה לו. הבן ירדן חיכה לנאשם בחניה, חיבק אותו ושאל מה קרה, הנאשם חש באותו זמן דפיקות לב, הזיע ונשימתו נעתקה (ע' 92 ש' 1-2).
לבקשת הסנגור, תיאר הנאשם אירוע נוסף שבו הייתה מעורבת, לדבריו, בתו אסתר. לדברי הנאשם, הוא ישב עם בתו אסתר לאחר שהשתחררה מהצבא והשניים ראו סדרה בטלוויזיה, כשלפתע הנאשם קם, נעל נעליים ויצא בבהילות מהדירה, הבת שאלה "אבא מה קרה?" והנאשם אמר לה שהוא חייב לצאת". הנאשם רץ לכיוון תחנת המשטרה ללא סיבה, לאחר מכן חזר לביתו, עלה לגג וחיפש מאיפה לקפוץ. פתאום המנוחה התקשרה אליו, אמרה לו שהבת התקשרה אליה וספרה שיצא בבהלה ושאלה מה קרה. בעקבות שיחת הטלפון מהמנוחה "חזר לנאשם השכל" והוא חזר לדירתו (ע' 92-92). זה המקום לציין, כי הבת אסתר, אשר הודעתה הוגשה בהסכמה תוך ויתור על עדותה בביהמ"ש, לא הזכירה ולו ברמז את האירוע האמור, ואף שללה מפורשות שראתה משהו מוזר בהתנהגות הנאשם בתקופה שקדמה לרצח (ת/15 ש' 118).
בהמשך, סיפר הנאשם כי באחד הימים, כשהמנוחה הלכה לרופאת המשפחה, נכנס בו כוח, איזה קול, הוא שמע "תתאבד, תתאבד", בלע 20 כדורי שינה וכשהבין שהוא הולך למות, לקח דף מהשידה ורשם עליו דברים בארמית. בתו מצאה אותו והזמינה אמבולנס, היא גם קראה את הדף עם הכיתוב בארמית (ע' 94 ש' 30 ואילך, ע' 150 ש' 5: "הבת שלי ראתה את זה, אפשר לשאול אותה. זה לא איזה משהו שאני אומר עכשיו ככה. היא ראתה, קראה הכל").
הנאשם נשאל ע"י סנגורו מדוע לא רצה ללכת לטיפול נפשי בקהילה וענה: "אני רציתי ללכת. האחים שלי אומרים לי 'מה פתאום, אתה לא תלך למקומות כאלה. מה פתאום? זה לא אתה'" (ע' 96 ש' 26).
באשר לביקורו אצל הפסיכיאטרית הפרטית, אמר הנאשם שהיא שאלה אותו שאלות, הוא הרגיש שהוא "חוזר לשפיות שלו" והחליט להגיד רק מה שהיא רוצה לשמוע, כדי שתשחרר אותו הביתה. הנאשם לקח פעמים ספורות את כדור ההרגעה "מירו" אבל זה לא עשה לו טוב והפסיק לקחת (ע' 97 ש' 1-7, 18-21).