כך, טען הנאשם בחקירתו כי אף שהוא והמנוחה התגרשו בשנת 2000, הרי שהם היו זוג אוהב, לא יכלו האחד בלי השנייה והמנוחה לא רצתה להיפרד ממנו (ת/18ב ע' 58,59; ת/17ב ע' 50 ש' 28). הנאשם שלל מחשבה על כך שהמנוחה רצתה להיפרד ממנו גם בבדיקה בפני הצוות הרב מקצועי במב"ן בתאריך 1.6.23 (ת/1 ע' 10).
גרסה זו נסתרת בעדויות אחיה ואחיותיה של המנוחה, שהוגשו בהסכמה כראיה לאמיתות תכנן. לפי עדויות אלו, למנוחה לא היו חיים קלים עם הנאשם, הוא היה אדם מאוד קשה מבחינת התנהגות ביום יום וקינא למנוחה המון. כשנה-שנה וחצי לפני הרצח ספרה המנוחה לאחיותיה שאין לה כוח לנאשם ושהיא רוצה לעזוב אותו כי הוא בבית כל הזמן, היא המפרנסת היחידה ועובדת מצאת החמה ועד צאת הנשמה. משעומת הנאשם בחקירתו הנגדית עם עדויות אלו, שלל אותן באמרו "לא היה ולא נברא" (פ' ע' 150 ש' 29), אף שבתשאול הראשוני בחקירה, עת סבר הנאשם, ככל הנראה, כי דבריו עדיין לא מתועדים, הודה שהיה קנאי למנוחה ואובססיבי לגביה (ת/16ב ע' 8 ש' 27-28), סיפר שאחרי חזרתו מהנסיעה הראשונה לגאורגיה הוסף להתנהגותו כלפי המנוחה, שספגה הכל, ממד של אכזריות (ת/16ב ע' 10 ש' 23-28), מסר שבתקופה שקדמה לרצח היו ויכוחים רבים בינו לבין המנוחה והיא כבר לא יכלה לסבול את התנהגויותיו (ת/16ב ע' 18 ש' 5-8) ואף מסר שלפני הרצח המנוחה איימה לעזוב את הבית אם לא ייסע עמה לגאורגיה (ת/16ב ע' 12 ש' 30 ואילך).
לא למותר להזכיר בהקשרם של הסתירות והשקרים בעניין זה, כי בניגוד לגרסת הנאשם בביהמ"ש, גם למומחה ההגנה ד"ר אור, מסר הנאשם כי בשלב של לפני הקורונה הייתה בינו לבין המנוחה תקופה קשה ודובר ביניהם על פרידה, "יכול להיות שהיא יזמה את זה"... (חוות הדעת של ד"ר אור ע' 19).
ב. מתוך רצון להסתיר את העובדה שבבסיס תחושות הדיכאון מהן סבל הנאשם עמדו, בין היתר, קושי כלכלי וקושי להסתגל למצב בו הנאשם איננו נתפש עוד כגבר המפרנס בבית, טען הנאשם בביהמ”ש כי לא היה חסר לו כסף עובר לרצח, כי מצבו הכלכלי היה טוב וכי המנוחה לא הייתה צריכה לפרנס את המשפחה (ע' 212 ש' 13). בניגוד לזאת, במהלך ההסתכלות מסר הנאשם שלפני הרצח היה מובטל וישב בבית כל היום, תיאר משבר כלכלי ואמר שהמנוחה היא שדאגה לפרנסת הבית (ת/1 ע' 3, 7). גם בחקירתו, הודה הנאשם שסבל ממשבר כלכלי עובר לבליעת הכדורים על ידו (ת/16א ש' 55, ת/16ב ע' 31 ש' 5-7). אחי הנאשם, שרון אטיאס, העיד אף הוא שכשבוע לפני הרצח התלונן הנאשם בפניו על מצבו הכלכלי והבריאותי (ת/9 ש' 24). לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי ההגנה נמנעה מלהציג ראיות אובייקטיביות כלשהן בנוגע למצבו הכלכלי של הנאשם, אף שיכולה הייתה בדרך זו לאשש, ללא קושי, את גרסת הנאשם בבית המשפט.