ו. הנאשם טען כי בליל הרצח, המנוחה עלתה לפניו לחדר השינה ונרדמה במיטתה, כאשר הוא עלה לישון כשעה אחריה, נרדם לפרקים או בהה בטלוויזיה ולפתע התעורר עם קול שאמר לו להלום במנוחה בראש, שאת הוראתו ביצע. לשיטת הנאשם, הוא הלם במנוחה בראשה בעת שישנה במיטתה, והיא מתה בשנתה "מבלי שפקחה עיניים" ומבלי שהתנגדה או הייתה מודעת למתרחש. תיאורו של הנאשם מעורר תמיהות ואיננו עולה בקנה אחד עם נתוני הזירה ועם ממצאי חוות הדעת הפתולוגית, כפי שיבואר מטה;
ראשית, גופת המנוחה נמצאה כשהיא לבושה בפרטי הלבוש הבאים: תחתונים, גרביים, חזייה, חולצה קצרת שרוולים, מעליה חליפת פיג'מה ומעל החליפה חלוק בית עבה (ת/4 ע' 2; ת/38 תמונות 5886, 5892). רק כפות רגלי המנוחה היו מכוסות בשתי שמיכות בעוד ששאר גופה של המנוחה לא היה מכוסה בשמיכה. אישה שנמה את שנתה, במיטתה המסודרת המכילה שתי שמיכות, איננה הולכת לישון, מטעמי נוחות, עם חזייה ועם חלוק עבה מעל לפיג'מה, ואם היה לה קר, יכולה הייתה לכסות את כל גופה בשמיכות שהיו במיטה. נתונים אלו, מתיישבים יותר עם המתת המנוחה שלא במהלך שינה עמוקה, ייתכן לאחר שקמה באמצע הלילה לצורך כלשהו או תוך ניצול הירדמות קלה שלה אגב ישיבה וצפייה בטלוויזיה.
שנית, המנח בו נמצאה גופת המנוחה איננו מתיישב עם המתתה שעה שישנה בשכיבה על מיטתה מבלי שהגיבה או זזה. המנוחה לא נמצאה כשגופה שרוע על המיטה וראשה על הכרית שלה, אלא אותרה כשהיא שרועה על המיטה, חצי על גבה, חצי על צידה השמאלי, פלג גופה העליון נוטה הצידה מעבר לגבול המיטה, ראשה אינו נוגע במיטה ומוטה לאחור מכוח הכבידה.
שלישית, חרף טענת הנאשם כי הוא והמנוחה ישנו שנת ישרים, בטרם התעורר בפתאומיות ושמע קול שהורה לו להמית את המנוחה, שתי כריות הראש במיטה, הן של המנוחה
והן של הנאשם, היו מורמות על משענת המיטה בזווית של תשעים מעלות למזרון, ולא מונחות בצורה מאוזנת על המזרון, באופן שאינו אופייני למצב של כריות בזמן שינה.
רביעית, בגב כף היד הימנית של המנוחה נמצא שפך דם מלבני, שנגרם ממכה באמצעות חפץ קהה בעל שטח פנים מוגבל, אשר יכול להיות "פצע הגנה", שנוצר מניסיון של המנוחה להתגונן כנגד מכה באמצעות החפץ הקהה. אף שהמסקנה הנלמדת מממצא זה איננה חד משמעית ולפיכך משמעותו מוגבלת, הרי שיש בו כדי להצטרף לתמיהות הנוגעות לתיאוריו העובדתיים של הנאשם אודות נסיבות המתתה של המנוחה.