ד"ר אור ציין, כי על אף הביקורת על נייר העמדה, הוא סבור שהתמונה הקלינית במקרה זה עונה על הדרישות של נייר העמדה באופן עקרוני, מאחר והיה מדובר בהפרעה נפשית מתמשכת, שפגעה רבות בתפקודו של הנאשם לאורך השנים, כאשר בתקופה האחרונה נכרה פגיעה ברב מישורי התפקוד וההתנהגות: הנאשם התקשה לעבוד, התקשה בתפקודו החברתי וחווה כישלונות בתחומי חייו השונים. מדובר בהפרעה שנכון היה לטפל בה תרופתית לאור התנהגות הנאשם בחודש שקדם למעשה ההמתה ואף לאשפז את הנאשם (ע' 9).
האם בא המקרה דנן בגדרה של עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת בהתאם לס' 301ב(ב)(2)(ב) לחוק?
המסגרת הנורמטיבית
- סעיף 301ב(ב)(2) לחוק קובע כדלקמן:
"על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו - מאסר עשרים שנים:
(2) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח -
(א) להב ין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(ב) להימנע מעשיית המעשה;"
| 76. בערעור פלילי 1828/14 אשר דהאן נ' מדינת ישראל (27.6.2019) קבע ביהמ”ש העליון את הדברים הבאים, בנוגע לאופן שבו על ביהמ”ש לבחון את אחריותו הפלילית של אדם הטוען לפגיעה במצבו הנפשי: |
"השאלה אם יש לפטור אדם מאחריות פלילית בשל תחולת הסייג של "אי שפיות הדעת" היא שאלה משפטית, להבדיל משאלה רפואית. חוות דעת פסיכיאטריות משמשות כלי בידי בית המשפט כדי להגיע להכרעה, אך אין בהן כדי להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט. כפי שקבעתי בעניין אחר:
"חוות הדעת שופכות אור על מצבו הנפשי של הנאשם מבחינה רפואית-מדעית ומאפשרות לבית המשפט להכיר את העובדות הרפואיות, אולם המסקנה המשפטית הנובעת מעובדות אלה לעולם נתונה היא לבית המשפט" (תיק פלילי (חיפה) 281/01 ג'ילין נ' מדינת ישראל, בפסקה יג לפסק דיני (28.7.08); וראו עוד: יוסף אלרון "חוות-דעת פסיכיאטריות מנוגדות: השיקולים שבבסיס ההכרעה השיפוטית" סוגיות יישומיות בפסיכולוגיה משפטית 181, 185 (דוד יגיל ומשה זכי עורכים, 2011)).
זאת ועוד. קביעת בית המשפט בשאלה משפטית זו ראוי שתסמוך עצמה על מכלול חומר הראיות המונח בפני בית המשפט. מטבע הדברים, יכלול חומר זה חוות דעת מומחים אשר יחוו את דעתם על מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו, על פי אבחנות רפואיות מקובלות וקריטריונים מתחום הפסיכיאטריה. לצד זאת, יכלול חומר הראיות גם עדויות נוספות, לרבות חקירותיו של הנאשם במשטרה, עדותו בבית המשפט (מקום בו נמסרה), עדויות עדי ראיה לביצוע העבירה, עדויות בני משפחה ומכריו של הנאשם, וראיות נוספות על התנהגות הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה.