תפקידו של בית המשפט אינו מתמצה אפוא רק בהכרעה בין חוות דעת המומחים, במקרה שיש סתירה ביניהן, אלא בגיבוש מסקנה כוללת, המתיישבת עם התמונה הראייתית כולה" (סעיפים 39-40 לפסק דינו של כב' השופט י' אלרון, הדגשות שלי -ה.ר.ש).
הלכה זו אושרה ע"י כב' הנשיאה א' חיות בדיון נוסף פלילי 5196/19 אשר דהאן נ' מ"י (30.12.19), סעיף 14 לפס"ד.
על עקרונות אלו שב וחזר ביהמ”ש העליון, לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה, אף ביחס לעבירה של המתה באחריות מופחתת:
"כפי שהיה ביחס לסעיף 300א לחוק, בנוסחו הקודם; כך גם לעניין סעיף 301ב(ב) לחוק דהיום. בית המשפט אינו מחויב לאמץ חוות דעת זו או אחרת. חוות הדעת שופכות אור על מצבו הנפשי של נאשם מבחינה רפואית-מדעית ומאפשרות לבית המשפט להכיר את העובדות הרפואיות, אולם המסקנה המשפטית הנובעת מעובדות אלה לעולם נתונה היא לבית המשפט (תיק פלילי (מחוזי חיפה) 281/01 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה י"ג לחוות דעתי [נבו] (28.7.2008); ראו גם: יוסף אלרון "חוות-דעת פסיכיאטריות מנוגדות: השיקולים שבבסיס ההכרעה השיפוטית" סוגיות יישומיות בפסיכולוגיה משפטית 181, 193 (דוד יגיל ומשה זכי עורכים 2011))" (ערעור פלילי 1213/23 אלאזה נ' מ"י (7.4.25), סעיף 42 לפס"ד).
- עוד נקבע בפסיקה, כי אין בעצם קיומן של חוות דעת פסיכיאטריות שמסקנותיהן שונות, כדי להצדיק החלת ענישה מופחתת על הנאשם, שהרי מציאות זו אינה מחזה נדיר במחוזות המשפט הפלילי. תחת זאת, לצורך הצדקת החלתו של הסעיף בדבר המתה באחריות מופחתת, על בית המשפט להשתכנע כי מכלול נסיבות ביצוע העבירה מעורר לפחות ספק סביר בדבר התקיימות התנאים המנויים בסעיף (ראו כב' השופט אלרון בפס"ד דהאן לעיל, סעיף 80).
- בתי המשפט קבעו פעמים רבות כי תנאי לקבלת מסקנותיה של חוות דעת מומחה הוא שהתשתית העובדתית עליה נסמכת חוות הדעת היא תקפה, נכונה, מלאה ומדויקת. במצב בו לאחר ניתוח מכלול הראיות ע"י ביהמ”ש מוברר כי הבסיס העובדתי של חוות הדעת הפסיכיאטרית הוא מוטעה, חלקי או בלתי מהימן, נשמטת הקרקע תחת חוות הדעת כולה ( ראו למשל ערעור פלילי 2457/98 גלעד שמן נ' מדינת ישראל פ"ד נו(4), 289 ,עמ' 288-289, 298-299).
בעניין שמן לעיל נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים:
"מסכת העובדות כפי שנקבעה על ידי בית משפט קמא, לא היוותה את הבסיס העובדתי עליו הושתתו חוות דעת המומחים. ... בית המשפט התרשם ממנו (מהנאשם-ה.ר.ש) כמי שאינו דובר אמת. הוא ראה בו אדם מניפולטיבי המתאים את גרסאותיו לעובדות המתגלות במהלך המשפט, ודחה אותן כבלתי אמינות.