אפילו באירוע בליעת הכדורים, המייצג את ההתנהגות החריגה ביותר טרם הרצח, עשה הנאשם בחירות ופעל במידה מסוימת של שליטה. הנאשם לא ניסה להתאבד בדרך של קפיצה מהגג , בדרך של תליה עצמית או בכל דרך אחרת של פגיעה גופנית קשה מעין זו. הנאשם החליט אמנם לבלוע כדורי שינה, ברם בלע כדורים בכמות שלא הובילה לפגיעה גופנית כלשהי ואף לא הצריכה ביצוע שטיפת קיבה או קבלת טיפול רפואי אחר.
הנה כי כן, התיזה התאורטית של ד"ר אור, לפיה השילוב בין מאפייני אישיותו של הנאשם לבין הפרעות החרדה והדיכאון מהן סבל, מוביל לפגיעה במידה ניכרת ביכולת השליטה של הנאשם, איננה עולה בקנה אחד עם התנהגות הנאשם במצבי דחק, חרדה ולחץ בתרחישים שונים שאירעו טרם הרצח.
- אני דוחה את טענת ההגנה, לפיה מנגנון ההמתה האכזרי בו נקט הנאשם, שכלל בחובו חבטות חוזרות ונשנות בראשה של המנוחה ולאחר מכן דקירתה בחלקי גוף חיוניים, מלמד על חוסר יכולתו של הנאשם להימנע מהרצח. למרבה הצער, מעשי רצח אכזריים רבים מגיעים לפתחם של בתי המשפט וביהמ”ש העליון פסק בעבר בנסיבות דומות כי "ביצוע של רצח באופן שאינו מתיישב לכאורה עם אמות המידה של האדם הסביר, אינו מהווה כשלעצמו אינדיקציה מספקת למצבו הנפשי של הנאשם וליכולת השליטה שלו בעת הביצוע" (ערעור פלילי 1019/13 אילן רייצין פאיס נ' מ"י (6.7.15), סעיף 22 לפס"ד).
- אין ביכולתי לאמץ, אף לא מחמת הספק, את עמדתו של מומחה ההגנה ד"ר אור, לפיה "מצבו הנפשי של הנאשם, הכולל את מצבו הדיכאוני-חרדתי במשולב עם ארגון האישיות הגבולי הנמוך וייתכן גם פגיעה מסוימת בתפקודים המוחיים על רקע אורגני, הביאו למצוקה נפשית קשה ולכך ששיפוטו והיכולת שלו לבקרה ושליטה של מעשיו נפגעה במידה רבה".
הטעמים לעמדתי זו הם כדלקמן;
ראשית, מומחה ההגנה קבע פגיעה ניכרת בשיפוט, בהבנה וביכולת השליטה של הנאשם, שנמשכה דקות ספורות בלבד ואז נעלמה כלא הייתה ללא כל טיפול, כקביעה תיאורטית, מבלי שביסס אותה על ראיות בנוגע להתנהלות הנאשם בעבר, מבלי שהפנה למקרים דומים מתוך הספרות המקצועית ומבלי שניתח ונתן משקל בחוות דעתו לנתונים הרבים המצביעים על תובנה, על מודעות ועל יכולת השליטה של הנאשם במהלך הרצח ואחריו. כפי שנסקר בהרחבה קודם לכן, ד"ר אור נמנע מלתת תשובה לשאלה מה המשמעות של מנגנוני ההגנה הנמוכים של הנאשם מבחינת יכולתו לברוח מהדירה תחת המתת המנוחה, לא השכיל לספק תשובה לשאלה מהי החוויה שחוללה, לשיטתו, את "ההתפרקות" בנפש הנאשם בליל הרצח ולא הסביר מדוע אותו תהליך מנטלי הרסני לא בא לידי ביטוי בהתנהגות הנאשם כלפי אחרים באותו הזמן.