שלישית, תוכן השקילה. בהתאם לטעמים שנמנו לעיל, אין מקום להרחיק ולחייב כי הליך השקילה יכלול שקילה ערכית-נורמטיבית של ההחלטה להמית אדם על השלכותיה ורבדיה, אלא המוקד הוא עצם שיקול הדעת והתגבשות הרעיון של ביצוע מעשה ההמתה. [...] רביעית, לא דומה הליך שקילה הנעשה ביישוב הדעת ובקור רוח להליך שקילה הנעשה בלהט יצרים ובעיצומו של ויכוח או עימות [...]" (עניין ז'ירנוב, בפס' 28)"
- 115. יישומה של ההלכה הפסוקה על עובדות המקרה שבפנינו מוביל למסקנה כי הנאשם רצח את המנוחה שלא כתוצאה מכוונה ספונטנית אלא לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית. הטעמים להכרעה זו יפורטו מטה;
בהתאם לתשתית העובדתית שהוכחה במשפט, בטרם עלתה המנוחה לישון בליל הרצח, התעורר ויכוח נוקב בינה לבין הנאשם בנוגע לנסיעה לגאורגיה, במהלכו אמרה המנוחה לנאשם שאין לה כבר כוח, היא עולה לישון ושיעשה מה שהוא רוצה, הנאשם מצדו הטיח בה שהוא לא מאמין לה. אזכיר, כי לוויכוח זה קדם בימים שלפני הרצח שיח במהלכו אמרה המנוחה לנאשם כי אם לא ייסע עמה, היא יוצאת מהתמונה, הנאשם הבין שהיא רוצה לעזוב את הבית. המנוחה עלתה אחרי הוויכוח לבדה לחדר השינה, בסביבות חצות, בעוד שהנאשם המתין, שהה בסלון ועלה לחדר השינה רק כשעה לאחר מכן. הזמן שחלף בין השיחה המתוחה לבין עליית הנאשם לחדר השינה הוא משמעותי, שכן במהלכו הייתה לנאשם שהות לחשוב על משמעות דברי המנוחה ולשקול את צעדיו.
בשעה שאיננה ידועה במדויק, במהלך הלילה, ולכל המאוחר לפני שיצא אל המרפסת, החליט הנאשם להמית את המנוחה. הנאשם לא תאר בשלב זה כל ויכוח או עימות בינו לבין המנוחה וטען שהיא נמה את שנתה. מכל מקום, כדי להצטייד בכלי הרצח, היה צריך הנאשם לצעוד צעדים מספר לעבר דלת שמובילה למרפסת, לפתוח אותה ולצאת למרפסת. במרפסת היו חפצים רבים ובהם מגב, מקלות, דלי וכן שתי משקולות של חמישה ק"ג. הנאשם החליט להצטייד במשקולת של חמישה קוּפַּת גְּמַל ולא בשום כלי אחר, באופן המלמד על הפעלת שיקול דעת ועל בחירה במכשיר כבד, שהלימה באמצעותו בראש צפויה להוביל למוות.
הנאשם חזר מהמרפסת לחדר השינה והחל להלום בראשה של המנוחה. הנאשם לא הסתפק בחבטה אחת אלא הוסיף וחבט בראשה של המנוחה לפחות שבע פעמים. בכל שלב שתואר עד כה יכול היה הנאשם לעצור ולמנוע את המתת המנוחה, אולם הוא כיוון את מכותיו לראשה פעם אחר פעם באופן ששבר את גולגולתה של המנוחה. הנאשם לא היכה באמצעות המשקולת באיברים אחרים של המנוחה, פרט לראשה, באופן שמלמד על שליטה ועל פעולה מודעת ומכוונת מטרה.