באופן דומה, בתיק אזרחי 1931/00 (מחוזי תל אביב) שטרית נ' אריסון השקעות בערעור מיסים [פורסם בנבו] (20.8.2002) (להלן: "עניין שטרית") קיבל בית-המשפט המחוזי בקשה לאישור של תביעה נגזרת בשם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהיא אגודה עות'מאנית. ערעור על פסק-הדין בעניין שטרית נדחה בבית-המשפט העליון, מבלי שבית-המשפט נדרש מפורשות לשאלה האם ניתן לאשר תביעה נגזרת בשם אגודה עות'מאנית או עמותה (ר' ערעור אזרחי 9491/04 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, [פורסם בנבו] בפס' 13 לפסק-דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (23.8.2006)).
- בעניין כוהני, האפשרות להחיל את ההסדר של תביעות נגזרות שבחוק החברות על תאגידים שאינם חברות נבחנה, בשלב הראשון, על-ידי בית-המשפט המחוזי בתביעה נגזרת 9167-02-14 (מחוזי תל אביב) כוהני נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (11.6.2015) (השופט ח' כבוב) (להלן: "עניין כוהני במחוזי"). בית-המשפט המחוזי קבע שם כי ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם קופות חולים המאוגדות כאגודות עות'מאניות, וזאת בדרך של היקש מההסדר בחוק החברות ובשינויים המחויבים. בית-המשפט הבהיר כי מדובר בתאגיד שהוא מעין-חברה, אשר אף שאינו מיועד למטרות רווח - הוא מקיים פעילות כלכלית, מנהליו אחראיים לניהול כספים של מיליוני מבוטחים וגם בו קיימת בעיית נציג. בהחלטה הוסבר כי בשונה מעמותות - הכפופות לפיקוח של רשם העמותות - אגודות עות'מאניות אינן נתונות לבקרה ולפיקוח. לכן, קביעה לפיה לא ניתן להגיש תביעה נגזרת תיצור למעשה מצב של "רִיק" שאיננו רצוי.
- בקשת רשות ערעור על ההחלטה - כמו גם הערעור לגופו - התקבלו כאמור בפסק-דין מפורט של בית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון הדגיש כי יש להבחין בין הדין הרצוי (שעשוי לתמוך באפשרות של הגשת תביעה נגזרת בשם אגודה עות'מאנית) לבין הדין המצוי - שלפיו לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם קופת חולים. בית-המשפט ביסס את החלטתו על שורת נימוקים מצטברים שנתייחס אליהם בפירוט להלן.
בקצירת האומר יצוין כי בית-המשפט העליון התייחס למעמד המעין-ציבורי של קופות החולים, הפועלות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי"); הוא ציין את מנגנוני הפיקוח והבקרה על קופות החולים; את מערכת היחסים המיוחדת בין קופות החולים לחברים בהן, ובכלל זה את ה"חברות הכפויה" בהן מכוח הוראות החוק - הן מצד החברים, הן מצד קופות החולים (אשר מחויבות לספק שירותים לחבריהן ללא תלות בתשלום דמי ביטוח הבריאות); ואת כוונת המחוקק כפי שהיא נלמדת מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי (סעיף 37ה לחוק), מדברי ההסבר להצעת החוק ומהפרוטוקולים של ועדות הכנסת.
- יצוין כי בין ההחלטה בעניין כוהני בבית-המשפט המחוזי לבין פסק-דינו של בית-המשפט העליון בערעור, עלתה שאלת האפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה גם בפניי, באופן אגבי, בתביעה נגזרת 12839-08-12 (מחוזי תל אביב) בן לביא נ' העמותה לקידום מקצועי חברתי של הפקידים עובדי המנהל והשירותים, [פורסם בנבו] בפס' 92-98 לפסק-דיני (20.10.2015) (להלן: "עניין בן לביא"). יחד עם זאת, בעניין בן לביא, שאף הוזכר בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בעניין כוהני, לא הוכרעה השאלה אם קיימת זכות להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה, וזאת משום שהצדדים לא העלו כל טענה ביחס לכך.
בפסק-דין מהעת האחרונה נדונה השאלה פעם נוספת בפני בית-המשפט המחוזי (השופטת ג' לוין) בתיק אזרחי (מחוזי באר שבע) 69740-05-18 שוקרון נ' אברגל [פורסם בנבו] (8.5.2019) (להלן: "עניין שוקרון"). בית-המשפט המחוזי קבע באותו מקרה כי באופן עקרוני, ניתן להכיר באפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה באמצעות היקש מההסדר הקבוע בחוק החברות לעניין חברה לתועלת הציבור, ובהתחשב בנסיבותיו הייחודיות של המקרה. חרף האזכור של פסק-הדין בעניין כוהני, בית-המשפט הבהיר כי הרציונאלים שעמדו ביסוד ההכרה באפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם אגודה שיתופית (בהלכת נוימן ובעניין שטרית), חלים גם ביחס לעמותה שנדונה באותו מקרה. זאת, מאחר שהעמותה מבצעת פעולות כלכליות, ולחבריה עשוי להיות עניין בהתנהלותה הכלכלית והמנהלתית; ומאחר שהמבנה שלה עשוי לעורר בעיית נציג שמקורה בניגוד האינטרסים בין חברי העמותה לבין האורגנים שלה.
האם היעדרו של הסדר בחוק הנוגע לתביעה נגזרת בעמותה הוא לקונה או הסדר שלילי?
- השאלה הפרשנית שיש לתת עליה את הדעת היא האם היעדר הוראה חוקית מפורשת המחילה את מוסד התביעה הנגזרת על עמותה משמעו הסדר שלילי, או שמא מדובר בלקונה ("חלל חקיקתי"). אם מדובר בהסדר שלילי, אין מקום להשלמת הדין מכוח היקש. מנגד, אם מדובר בלקונה, רשאי בית-המשפט לשקול לעשות שימוש בכלי של היקש, וזאת בין היתר מההסדר בחוק החברות, בהתבסס על סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, תש"ם-1980 (ר' דיון בכך אצל בן-ציון גרינברגר ונחמיה בן-תור דיני עמותות להלכה ולמעשה כרך א' (מהדורה שנייה, 2013) (להלן: "גרינברגר ובן-תור"); דוד א' פרנקל דיני עמותות 202-206 (מהדורה שנייה מורחבת, 2012) (להלן: "פרנקל"); כן ר' אהרן ברק פרשנות במשפט - תורת הפרשנות הכללית 470-471 (1992); ערעור אזרחי 3622/96 חכם נ' קופת חולים "מכבי", פ"ד נב(2) 638 (1998)).
מן האמור עולה כי האפשרות להשלים את הדין מכוח היקש מחוק החברות אינה יכולה להוות נקודת המוצא של ההליך הפרשני, אלא היא מותנית בתוצאה של הליך כאמור. פרשנות לחוד והשלמה לחוד - השאלה האם עסקינן בלקונה או בהסדר שלילי היא שאלה פרשנית, והאפשרות להקיש מההוראה החוקית החלה על חברה לנורמה החלה על עמותה היא חלק מהליך ההשלמה, שאליו ניתן לפנות רק אם בפנינו לקונה.