בכל מקרה, גם אם היה מדובר בקביעה מנהלית ולא משמעתית, ואין אלו פני הדברים, הרי ההתערבות של בית המשפט בקביעה המנהלית הינה במסגרת עילות המשפט המנהלי, ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הגוף המנהלי בשיקול דעתו שלו.
- למדנו, אפוא, כי אין זכות ערעור על החלטת בית הדין העליון של ההתאחדות, עם זאת, הפסיקה קבעה באופן מובהק, כי העובדה שאין זכות ערעור על החלטת בית הדין העליון, אינה אומרת שהוא חסין מביקורת שיפוטית.
כך, בשורה של פסיקות נקבע מצד אחד, כי ניתן לעתור לבית המשפט בדרישה לביקורת על החלטות בית הדין העליון של ההתאחדות, אולם, ומצד שני, היקף הביקורת יהיה מצומצם, והוא מתמצה בשלוש עילות: חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי וחוסר סבירות קיצוני.
ר', למשל, פסק הדין הוותיק בעניין 575-70 עומר תג'ר ו-12 אח' נ' התאחדות לכדורגל בישראל, אגודה עתמאנית [פורסם באתר נבו] (2.11.1970):
"תחומי ההתערבות של בתי־המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים של גופים וולונטריים כאלה הם, כידוע, צרים, בהיותם מוגבלים לעילות של חריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק."
וכן ר' לעניין זה פסק הדין, הנחשב עד היום כמנחה, בעניין ערעור אזרחי 674/89 דן טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל [פורסם באתר נבו] (28.3.1991), אשר קבע את העיקרון, כי ניתן להתערב בהחלטות בית הדין המשמעתי, וזאת בעילות מצומצמות מאוד, ובפרט, חוסר סמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.
הלכה זו התחדדה והובהרה בפסקי דין רבים הן של בית המשפט העליון והן של הערכאות הדיוניות, כאשר נקבע, כי אכן קיימת זכות להתערב בהחלטות, ובפסקי דין, של גופים משמעתיים של התאחדויות הספורט, לרבות ההתאחדות לכדורגל, אולם ההתערבות תוגבל לעילות של חוסר סמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי וחוסר סבירות קיצוני.
ר', לשם הדוגמא בלבד, המרצת פתיחה (תל אביב) 4797-05-17 מועדון הכדורגל מכבי דאלית אלכרמל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל [פורסם באתר נבו] (4.5.2017):
"החלטות ערכאת השיפוט העליונה בענייני משמעת הן סופיות ואינן ניתנות לביקורת ערעורית של בתי המשפט הכלליים. התערבות בית משפט זה תהיה במשורה ובמקרים חריגים, מקום בו ימצאו פגמים חמורים בתקינות ההליכים, כמו, למשל, חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי."
וכן ר' לאחרונה תיק אזרחי (תל אביב) 34297-07-23 עמותה לקידום מועדון הספורט דימונה וקידום הנוער נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל [פורסם באתר נבו] (7.8.2023) ואסמכתאות שם: