בסעיף 11 ל"חוק הספורט", הדן במוסדות שיפוט פנימיים, נקבע, כי:
"הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון. החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיים ואין לערער עליהן בפני בית משפט".
בתקנון המוסד לבוררות נקבעו בסעיף 2 נושאי הבוררות:
"א. בכל סכסוך שבין קבוצה לשחקן ובין שחקן לקבוצה המתייחס לרישום, העברות, השאלות והסגרים.
ב. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין הקבוצה לשחקן או בין שחקן לקבוצה.
ג. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין הקבוצה למאמן או בין מאמן לקבוצה.
ד. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין הקבוצה לבעל התפקיד או בין בעל התפקיד לקבוצה.
ה. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לקבוצה וכן בעניינים הנוגעים במישרין או בעקיפין לרישום, העברה, השאלה של שחקן הנמנה על שורותיה של אחת הקבוצות הנוגעות לסכסוך.
ז.(1) מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, לדון בכל סכסוך ו/או מחלוקת שבין קבוצות ו/או בין שחקנים ו/או בין מאמנים ו/או בין ממלאי תפקידים, בינם לבין עצמם ו/או בכל אחד מן המנויים לעיל לבין משנהו, בכפוף לאמור בסכסוך קיבוצי (2) שלהלן."
סעיף 3 לתקנון הבוררות קובע, כי:
"כל סכסוך כמפורט בסעיף 2 דלעיל יובא לדיון אך ורק במסגרת המוסד לבוררות".
תכליתן של הוראות אלו היא יצירת מערכת לפתרון מהיר ויעיל לבירור סכסוכים שיש להם מאפיינים ייחודיים שנוגעים לפעילות ספורט במסגרת ההתאחדות לכדורגל ואשר מצריכים החלטות דחופות ומהירות, בשל הדינמיות בענף זה. ההנחה, היא כי למוסדות השיפוט הפנימיים הידע והמומחיות בתחום זה. תכלית זו יוצרת מגמת פרשנות מרחיבה של הסמכות הקבועה בחוק הספורט של מוסדות השיפוט הפנימיים שהוקמו מכוחו, תוך הקפדה על התקיימות הוראות החוק.
כב' השופטת פרוקצ'יה התייחסה לעניין זה ברשות ערעור אזרחי 180/07 כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל ([פורסם בנבו], 4.10.2009), וזה לשונה:
"סמכותם של מוסדות השיפוט הפנימיים של איגודי הספורט, ומוסדות הבוררות הפנימיים בכלל זה, פורשה בפסיקתו של בית משפט זה על דרך ההרחבה. הטעם לכך הוא, שגופים אלו, לרבות המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל בישראל, הינם גופים פנימיים וולונטריים שיודעים טוב יותר מכל גוף שיפוטי מה הם צורכי חבריהם וכיצד יש לנהל את ענייניהם, כאשר החברים הכפיפו עצמם מרצון לשלטונם של אלו ובכך ממילא הסכימו לקבל על עצמם את הכרעותיהם [ראו: ערעור אזרחי 674/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פ"ד מה(2) 715, 727-728 (1991)... כך למשל, הבוררים במוסד לבוררות הינם משפטנים הבקיאים בתחום הספורט ובעלי הידע והכישורים המתאימים על מנת להכריע בצורה יעילה וצודקת בסכסוכים המתעוררים בתחום התמחותם, בין אם חוזיים ובין אם נזיקיים. נוסף על היתרונות הגלומים בהתדיינות בפני גופי השיפוט הפנימיים עבור בעלי הדין, הכרה בסמכותם הרחבה של גופים אלו מביאה לצמצום העומס השורר בבתי המשפט ולהפחתת העלויות הכרוכות בריבוי הליכים בפני ערכאות השיפוט המדינתיות, המוטלות בסופו של יום על הציבור הרחב. מגמה זו של מתן פרשנות רחבה לסמכותם של גופי השיפוט הפנימיים של מוסדות הספורט הוולונטריים אף תואמת את כוונתו הברורה של המחוקק במסגרת סעיפים 10 ו-11 לחוק הספורט, להעביר את מכלול הסכסוכים הקשורים בנושא הספורט למוסדות השיפוט הפנימיים של האיגודים או ההתאחדויות השונות..." (פסקה 13 והאזכורים שם)."