ובחזרה לענייננו -
יישום הכללים שנסקרו בהרחבה לעיל על המקרה שלפנינו מוביל למסקנה, כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה ו/או יריבות, ואפרט.
כפי שכבר הובא לעיל, טוען המבקש שהמסכת העובדתית, כפי שעולה מכתב התביעה, אינה מגלה עילת תביעה, מאחר שהמשיב לא הביא את הפרסומים, ככתבם וכלשונם, ולא פירט את הטענות שלו בצורה ברורה שתאפשר למבקש להתגונן, כן לא טרח המשיב להבהיר למי מיוחסת כל טענה בנוגע לפרסומים, אלא התייחס לכל המבקשים כמקשה אחת.
על-פי ההלכה הפסוקה, המשיב אינו נדרש, בשלב זה, להוכיח את גרסתו העובדתית, ודי להראות שהמשיב העלה בתביעתו גרסה עובדתית אשר אם יעלה בידו להוכיח אותה, יזכה בסעד המבוקש.
מעיון בכתב התביעה שמונח בפני עולה, שהמשיב העלה טענות עובדתית אשר מקימות לטענתו עילה של פרסום המהווה לשון הרע. המשיב טוען, שהנתבעים שדרו ברדיו תכנית שבה נאמר שהוא היה מעורב בהטיית תוצאות משחק כדורגל והדבר גרם לו נזק רב ופגע בשמו הטוב.
על מנת לקבוע שהעובדות המתוארות בתביעה יוצרות עילת תביעה, צריך להראות שהמסכת העובדתית שעולה מכתב התביעה נכנסת לגדר ההגדרות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ושאכן נעשה פרסום המהווה לשון הרע, כפי שנטען בתביעה.
לאחר עיון בכתב התביעה, הגעתי לכלל מסקנה שהעובדות המתוארות בכתב התביעה אכן מקימות עילת תביעה, לכאורית, שעניינה לשון הרע.
בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע נקבע, כי "לשון הרע" היא דבר שפרסומו עלול לבזות אדם בשל מעשיים, התנהגויות או תכונות המיוחסים לו. במקרה שלפנינו, הפרסום המיוחס לנתבעים, באם יוכח, עלול לגרום לביזוי ופגיעה בשמו הטוב של המשיב בשל המעשה המיוחס לו בגדר הפרסום והוא הטיית תוצאות משחק כדורגל.
על-פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, פרסום יכול להיות גם בעל פה וצריך להיות מיועד לאדם, זולת הנפגע והפרסום בפועל אכן הגיע לאדם זולת הנפגע. בענייננו, הפרסום היה בעל פה במסגרת תכנית רדיו ששודרה בתחנת רדיו של הנתבעת 1, ואשר הייתה מיועדת לכל קהל המאזנים של הרדיו. על כן, הפרסום נועד כדי להגיע לציבור רחב שמקשיב לתוכנית הרדיו, זולת המשיב.
כמובן, אין באמור לעיל כדי לחסום את הדרך בפני הנתבעים מלטעון לקיומן של הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ואשר פורטות אותם מאחריות בגין הפרסומים נשוא התביעה.
המסקנה המתבקשת היא, שהעובדות המתוארות בכתב התביעה אכן מקימות עילת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע. על כן, באם יעלה בידי המשיב להוכיח את גרסתו העובדתית יזכה הוא בסעד המבוקש. ואולם, בשלב זה, כאשר התיק נמצא עדיין בחיתוליו בטרם החלה מסכת הראיות, לא נדרש המשיב להוכיח את גרסתו ועל בית המשפט לצאת מנקודת הנחה שהעובדות המתוארות בכתב התביעה נכונות, לצורך הקביעה בדבר קיומה של עילת תביעה לכאורית. כך נקבע ברשות ערעור אזרחי 7096/11 קומם נ' רוזובסקי (פורסם בנבו, 28.8.2012) :