המרצת פתיחה (תל אביב) 21816-11-19 עירוני מודיעין – העמותה העירונית לספורט מודיעין מכבים רעות נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל

1. בפניי בקשה למתן סעדים זמניים (להלן: "הבקשה"), שהוגשה על-ידי עירוני מודיעין העמותה העירונית לספורט מודיעין, מכבים רעות (להלן: "המבקשת").
2. המבקשת הינה קבוצת נשים, המשחקת כדורגל מזה כארבע שנים במסגרת הליגה הארצית, מנוהלת ומאורגנת בצורה מקצועית ונתמכת על-ידי עמותת הספורט העירוני.
3. הבקשה הוגשה כנגד ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות"), ועניינה ליתן צו מניעה האוסר על קיום פעילותה של הליגה הלאומית עד להכרעה בתובענה. לחילופין התבקש צו ארעי אשר ישמור על זכותה של המבקשת להצטרף לליגה הלאומית עד להכרעה בתובענה, ו/או כל סעד אחר לפי שקול דעתו של בית-המשפט.
4. בד בבד עם הגשת הבקשה הוגשה התובענה העיקרית ובה התבקש בית-המשפט ליתן סעד הצהרתי לפיו המבקשת זכאית להשתתף בליגה הלאומית של המשיבה.
5. יצוין כי הליגה הארצית נפתחת היום והמבקשת אף מתוכננת לשחק בה היום, ואילו הליגה הלאומית עתידה להיפתח ביום 19.11.2019, היינו בעוד יומיים, ומכאן הדחיפות בקיום הדיון בבקשה עוד היום.
6. בנסיבות אלה, ולאחר שקיימתי דיון במעמד הצדדים הבוקר ומפאת לוח הזמנים הקצר, יובאו להלן ובתמצית עיקרי הדברים בלבד, על פי סדר האירועים אשר לו קיימת חשיבות רבה כפי שיפורט להלן:
7. המבקשת סיימה את עונת המשחקים לשנת 2018-2019 בליגה הארצית, זאת במקום השלישי, ובאמצע חודש יולי 2019 פנתה להתאחדות בבקשה להירשם לליגה הלאומית, לאחר שביצעה את כל ההתאמות הנדרשות לעלייתה הצפויה של הקבוצה לליגה הלאומית, לרבות קבלת השקעה כספית נרחבת, הגדלת צוות המאמנים, קליטת פיזיותרפיסט, גיוס שחקניות מקצועיות ועוד.
8. בהתאם להוראות התקנון שעניינו ליגת נשים (להלן: "תקנון ליגת הנשים"), הליגה הלאומית הינה הליגה השנייה בחשיבותה אחרי ליגת העל, והיא מהווה ליגה סגורה, היינו לא ניתן לעלות אליה מליגה אחרת (כמו הליגה הארצית) ולא ניתן לרדת ממנה.

לעומתה, הליגה הארצית איננה נחשבת כליגה מקצועית או תחרותית, אלא ליגה חובבנית וספורטיבית בלבד.  מאז שהוקמה הליגה הלאומית, הרי שקבוצה אשר עמדה בתנאים הנדרשים בתקנון והייתה מעוניינת לשחק בליגה הלאומית, רשאית היתה להגיש בקשת רישום ולהירשם לליגה הלאומית.  בדרך זו, מעת שהצטרפה הקבוצה לליגה הלאומית, מעמדה נשמר לה גם אם בכל שנה תסיים את הליגה במקום האחרון.

9. בקשת הרישום של המבקשת הסתמכה על סעיף 4.2 לתקנון ליגת הנשים הקובע כי: "הליגה הלאומית תימנה עד 12 קבוצות, למעט כמפורט בסעיף 4.3", וכן על סעיף 4.3 לתקנון הקובע: "תירשמנה למעלה מ-12 קבוצות לליגה הלאומי, תחולק הליגה לשני מחוזות (צפון ודרום), והקבוצות תשובצנה בהתאם להחלטת וועדת ליגה וגביע" (ההדגשה אינה במקור - א.ל.ע).

מכאן למדה המבקשת כי התנאי היחיד לקבלה לליגה הלאומית הינו מילוי אחר פעולת הרישום.  במאמר מוסגר יצוין כי ההתאחדות אינה חולקת על כך כפי שיפורט בהמשך.

10. פנייה זו של המבקשת זכתה למענה רק ביום 10.10.2019, בחלוף שלושה חודשים ממועד הגשת בקשת הרישום, וזאת באמצעות מייל קצר מטעם מנהל ליגות נשים של ההתאחדות אשר דחה את הבקשה בנוסח הלקוני הבא:

בהמשך לבקשתכם לשיבוץ בליגה הלאומית הריני להודיעך כי לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי בקשתכם נדחתה.  הקבוצה אשר תעלה לליגה הלאומית היא הקבוצה אשר סיימה את עונת המשחקים 2018-19 במקום הראשון בלבד.

11. המבקשת לא השלימה עם תשובה זו והגישה ערעור מטעמה ביום 13.10.2019 (להלן: "ערעור המבקשת על החלטת ההתאחדות") והערעור נקבע לדיון בפני בית הדין של ההתאחדות (להלן: "בית הדין של ההתאחדות") ליום 30.10.2019.
12. עיקר טענתה של המבקשת בערעור נשען על כך כי סעיף 4 לתקנון ליגת הנשים מאפשר לרשום בליגה הלאומית עד 12 קבוצות וכי ההתאחדות מגבילה את הליגה הלאומית לעשר קבוצות לעונה הקרובה של 2019-2020, וזאת ללא כל אחיזה בתקנון וללא סמכות. לטענת המבקשת קבלתה לליגה הלאומית עולה בקנה אחד עם מספר הקבוצות הנקוב בתקנון ואין כל טעם ענייני שלא לאפשר קבלתה.
13. עוד נטען, כי במהלך כל השנים התאפשר לכל קבוצה שהייתה מעוניינת בכל להירשם לליגה הלאומית כך שהשתרש נוהג ברור בעניין זה, בבחינת מדיניות של ההתאחדות, וכי ההתאחדות לא חלקה על כך כי בחמש שנים האחרונות הסכימה לרשום לליגה הלאומית כל קבוצה שביקשה זאת כפוף לעמידה בתנאים.
14. לטענת המבקשת, על אף שהיא עומדת בתנאים, החליטה ההתאחדות לפתע לשנות מדיניות ללא הצדקה וזאת בשל עתירה שהוגשה לבית דין גבוה לצדק בעניין תמיכה ותקצוב של ליגות הנשים (בית דין גבוה לצדק 2640/19 שמעון מימון ואח' נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט ואח') (להלן: "בג"ץ הקצבות כדורגל הנשים" או "הבג"ץ").
15. ביום 3.11.2019 מסר בית הדין של ההתאחדות את החלטתו בערעור, תוך שהוא דוחה את טענות המבקשת בנימוקים העיקריים הבאים:

ראשית, סעיף 4.2 לתקנון ליגת נשים הקובע כי: "הליגה הלאומית תמנה עד 12 קבוצות", מאפשר קבלת עשר קבוצות בלבד לליגה הלאומית והמדובר ביישום הוראת התקנון ולא שינוי שלה, שכן המדובר ברישום של "עד" 12 קבוצות.  עוד נקבע כי לא ניתן ללמוד מסעיף 4.3 לתקנון ליגת נשים כי ההתאחדות חייבת לרשום בליגה הלאומית כל קבוצה אשר מבקשת להירשם.