שנית, אכן אין מחלוקת כי קיים נוהג בחמש שנים האחרונות לפיו כל קבוצה אשר ביקשה להירשם לליגה הלאומית עשתה כן ואף זכתה לרישום, ברם, בית הדין סבר כי למרות זאת רשאית ההתאחדות לסטות מנוהג זה משיקוליה שלה, וכי הנוהג אינו מהווה הבטחה שלטונית וכי המדובר במדיניות נוהגת ותו לא. בית הדין קבע כי ההתאחדות שינתה אמנם את המדיניות שהנחתה אותה עד כה באם, אין המדובר בשינוי בלתי סביר, בלתי הוגן או מפלה באופן פסול. עוד מציין בית הדין כי אמנם בשיחת פתיחה במשרדי ההתאחדות הצביעה ההתאחדות על קיום אינטרס משותף לשיבוצה של המבקשת בליגה הלאומית וכי קיים סיכוי גבוה לאישור אם תוגש בקשה לרישום ברם, כאמור, גם בעניין זה אין המדובר בהבטחה אלא בהערכת סיכויים בלבד.
שלישית, טענת ההסתמכות אינה יכולה לעמוד למערערת שכן לא נמסרה לה הבטחה, ומנגד שינוי המדיניות מצוי בסמכות ההתאחדות.
- כאמור, פסק-הדין של בית הדין ניתן ביום 3.11.2019 והוצאה למבקשת ביום 4.11.2019, ועל רקע זאת, פנתה המבקשת בבקשה הנוכחית ביום 11.11.2019.
- לטענת המבקשת, אין המדובר בהחלטה משמעתית כי אם בהחלטה המהווה חריגה מסמכות, תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי באופן המחייב התערבות של בית-המשפט וכי התערבות זו מצויה בתחום סמכותו של בית משפט זה.
- לטענת המבקשת, היא פעלה על בסיס הנוהג והתקנון אשר לא שונה עד כה; הגישה את הבקשה לרישום על בסיס עמידתה בקריטריונים המאפשרים את רישומה לליגה הלאומית; עשתה זאת במועד, ולאחר שהסתמכה על כך שתוכל להצטרף לליגה הלאומית באמצעות פעולה פשוטה של רישום.
לטענתה, ההתאחדות לא הכחישה בשום שלב שהוא כי אכן התקנון והנוהג מאפשרים קבלת קבוצה לליגה הלאומית באמצעות רישום בלבד, ואף לא נטען כי התקנון שונה.
- לטענת המבקשת, ההתאחדות מנעה את קבלתה לליגה הלאומית משיקולים זרים. זאת, מאחר וההתאחדות פועלת בימים אלו לתקן את התקנון באופן שבעתיד יוסדר מעמד הליגה הארצית ותקצובה על רקע בית דין גבוה לצדק הקצבות כדורגל נשים. על רקע זה מבקשת ההתאחדות למנוע מהמבקשת להצטרף לליגה הלאומית ובדרך זו לאלצה להישאר בליגה הארצית על מנת שבליגה הארצית יעמוד מניין הקבוצות על 10, וזאת למרות שהמינימום הקבוע בתקנון עומד על 8 קבוצות, והכל במטרה לאפשר תקצוב של הליגה ארצית. לטענת המבקשת, מדובר אפוא בשיקולים זרים אשר אינם ענייניים, שיש בהם אף כדי לאלץ את המבקשת להשתתף בליגה שאינה מקצוענית או תחרותית.
- עוד נטען, כי אף אם יוסדר תקנון ליגת הנשים במהלך בזק, יהיה זה מן הראוי לתת למבקשת התראה באופן שיודיע על שינוי המדיניות של ההתאחדות תוך מתן שהות סבירה במהלכה יכנסו השינויים לתוקף ותוך מתן זכות שימוע לכל מי שעלול למצוא עצמו נפגע.
לטענת המבקשת, שינוי המדיניות, אף אם אינו בגדר הבטחה שלטונית, הינו בבחינת שינוי חד צדדי של המדיניות באופן שאינו עומד בתנאי הסבירות והמידתיות, ויש בו כדי לקפח את המבקשת, מבלי שההתאחדות נתנה דעתה לשאלות האם ראוי להחיל את ההחלטה באופן מיידי או שמא יש לקבוע תקופת מעבר סבירה.
- באשר למתן הצו, נטען על-ידי המבקשת כי לאור הפגיעה הקשה בה, מתן הסעד הזמני הוא הכרחי, כי המבקשת הוכיחה זכותה לכאורה למתן הצו, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה וכן כי פנייתה לבית-המשפט נעשתה בתום לב.
באשר למאזן הנוחות ציינה המבקשת כי היא רכשה ניסיון רב עת שיחקה בליגה הארצית, השקיעה משאבים מתוך הבנה כי השנה תוכל לשחק בליגה הלאומית ולמעשה ההתאחדות מחייבת אותה להמשיך ולשחק בליגה הארצית על מנת לשרת אינטרסים פנימיים של ההתאחדות כך שתוכל לקבל תקציב של משרד התרבות והספורט.
- ההתאחדות עתרה בתגובתה לדחות את הבקשה, ואף את התובענה העיקרית, זאת נוכח הזהות בין הבקשה לסעד זמני לבין המרצת הפתיחה העיקרית.
- בנוסף, עתרה המבקשת לדחיית הבקשה בשל השיהוי בהגשתה, זאת מאחר ופסק-הדין של בית הדין להתאחדות הוצאה למבקשת ביום 4.11.2019 וזו הגישה את הבקשה ביום 11.11.2019 שעה שכל קבוצות הליגה הלאומית והארצית מצויות בשיא הכנותיהן לקראת עונת המשחקים, וכי היה באפשרותה לפנות לבית-המשפט הרבה קודם למועד פנייתה.
- בנוסף, טענה ההתאחדות כי יש לדחות את הבקשה על הסף גם בשל כך שאין מקום להתערב בפסק-הדין שניתן על-ידי בית הדין, מה גם שחלק מטענות המבקשת לא הועלה בפני בית הדין.
- לגופו של ענין, נטען על-ידי ההתאחדות כי החלטתה שלא להכליל את המבקשת בליגה הלאומית בעונת המשחקים הקרובה הינה החלטה אחראית, סבירה ומושכלת, הנובעת משינוי המציאות בשים לב לבית דין גבוה לצדק הקצבות כדורגל נשים, ואין בה שמץ של שרירותיות וכי המבקשת "בהחלט מוזמנת להתמודד בעונת המשחקים 2019/20 על ההעפלה מהליגה הארצית ליגה לאומית... וטוב תעשה אם תרוויח זכותה ביושר ובספורטיביות 'על הדשא'" (סעיף 12 לתגובה).
- לטענת ההתאחדות, טרם תחילת עונת המשחקים הנוכחית נרשמו לליגה הארצית 6 קבוצות חדשות, אשר חלקן ביקשו להירשם לליגה הלאומית ובקשתן נדחתה. ככל שתתקבל בקשת המבקשת להירשם לליגה הלאומית, הרי שיהיה על ההתאחדות לאפשר גם לכל אחת מהקבוצות החדשות להירשם לליגה הלאומית מפאת עקרון השוויון.
- ההתאחדות אף הביעה חשש (שבדיון בפניי היום הודתה כי המדובר בחשש תאורטי בלבד), לפיו בשל כמות הקבוצות הגבולית שבליגה הארצית, די שאחת מהקבוצות החדשות תבקש להירשם לליגה הלאומית, או אז יירד מספר הקבוצות בליגה הארצית מתחת למינימום הנדרש (של 8 קבוצות). מכאן שיש מקום להורות על צירופן של שש הקבוצות החדשות ולתת להן ההזדמנות לטעון מדוע יש לצרפן לליגה הלאומית.
- לטענת ההתאחדות בסמכותה להתקין בעצמה את תקנוניה ולדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילותה במסגרת מוסדות השיפוט הפנימיים שלה, וכי בבואו של בית-המשפט להתערב בקביעות של מוסדות השיפוט הפנימיים עליו לבחון האם הייתה חריגה מסמכות והאם נפגעו עיקרי הצדק הטבעי ורק אז רשאי יהיה להתערב. לטענת ההתאחדות לא הייתה כל חריגה מסמכות וכל פגיעה בכללי הצדק הטבעי, וכי המבקשת קיבלה את יומה בבית-הדין והשמיעה טענותיה בהרחבה ואף יוצגה על-ידי שני עורכי-דין.
- עוד נטען כי ענף הספורט של כדורגל נשים הינו ענף בהתפתחות, ואין מעבר מסודר בין הליגה הארצית לליגה הלאומית בדומה לליגת כדורגל גברים, וכי בעונת המשחקים הקודמת מנתה הליגה הלאומית 10 קבוצות כאשר לקראת העונה הנוכחית אין כל שינוי במבנה הליגה. עוד צוין כי אחת הקבוצות, מ.ס. הפועל בנות לוד הפסיקה פעילותה ומכאן עלה הצורך להשלים את מבנה הליגה לעשר קבוצות.
עוד נטען כי לפחות מעונת המשחקים 2015-2016 קיימת ליגה נוספת והיא הליגה הארצית אשר אינה נחשבת תחרותית, היינו אין עולות או יורדות ממנה.