בעונה החולפת מנתה הליגה הלאומית 10 קבוצות וכעת התפנה מקום אשר יש למלאו. בפני ההתאחדות עמדו 2 בקשות לצורך מילוי המקום שהתפנה: האחת, של הפועל בנות עראבה אשר סיימה את העונה האחרונה במקום הראשון בליגה הארצית והשנייה, של המבקשת אשר סיימה במקום השלישי בליגה הארצית. יצוין כי הקבוצה אשר זכתה במקום השני בליגה הארצית לא ביקשה להירשם לליגה הלאומית.
ההתאחדות בחרה לפעול לפי עקרון ספורטיבי בסיסי וטבעי והעדיפה את קבוצת הפועל בנות עראבה כמי שזכתה במקום הראשון בליגה הארצית. בחירה זו אמנם אינה מוסדרת בתקנון ליגת הנשים ואולם לטענת ההתאחדות יש להחיל את תקנון היסוד של ההתאחדות (להלן: "תקנון היסוד") בשינויים המחויבים על ליגות הנשים, ולאפשר החלת עקרון זה.
- ההתאחדות ייחדה טיעון גם לבית דין גבוה לצדק הקצבות כדורגל נשים אשר תלוי ועומד אשר טרם ניתנה בו הכרעה סופית, ואשר ככל שיתקבל יהיה בו שינוי משמעותי בכל הנוגע לסך ההקצבות לקבוצות כדורגל הנשים שכן יהיה על הענף לעמוד בתנאי מינימום לצורך הכרה בליגה, ובכלל זה לדרישה המינימלית של 8 קבוצות בליגה הארצית לצורך קבלת תקציב.
לטענתה, ככל שהעתירה בתיק בית דין גבוה לצדק תתקבל, תשתנה המציאות כך שהליגה הארצית תהפוך לליגה תחרותית לכל דבר ועניין. בנסיבות אלה קיים חשש להתאחדות כי חלק מהקבוצות הרשומות לליגה הארצית יפסיקו פעילותן ובכך תסוכל האפשרות לקבלת תקציב לליגה הארצית.
דיון והכרעה
- המסגרת הנורמטיבית לענייננו מוסדרת בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שכותרתה "בקשה לסעד זמני" המורה כדלקמן:
א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
- הנה כי כן, בהתאם להוראות הדין והפסיקה, במסגרת בקשה למתן סעד זמני, על בית-המשפט לשקול קיומן של ראיות מהימנות לכאורה ומאזן הנוחות שבין הצדדים כאשר בין שיקולים אלו מתקיים יחס הידוע "כמקבילית הכוחות", לפיו ככל שיתרשם בית-המשפט כי סיכויי ההליך גבוהים, יטה הוא להפחית מחשיבות קיומו של מאזן נוחות לטובת מבקש הסעד ולהיפך (ראו והשוו: רשות ערעור אזרחי 8716/15 מימון נ' רייטר (28.12.2015), בפסקה 23; רשות ערעור אזרחי 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל מחוז תיק אזרחי (6.8.2006), בפסקה 8; רשות ערעור אזרחי 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בערעור מיסים נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 533 (2001)).
- אכן, תפקידם העיקרי של הסעדים הזמניים הוא לדאוג על שמירת המצב הקיים וזאת עד למתן הכרעה בתובענה העיקרית, שמא ינצל הנתבע לרעה את תקופת הביניים (ראו: ערעור אזרחי 732/80 ארנס נ' "בית אל - זכרון יעקב", פ"ד לח(2) 645, 652 (1984); רשות ערעור אזרחי 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בערעור מיסים נ' ICC Industries Lnc (28.11.2007), בפסקה 6). אולם, הוכרו בפסיקה מצבים חריגים בהם יעניק בית-המשפט סעד זמני שיש בו משום שינוי המצב הקיים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 909 (מהדורה אחת עשרה, 2013); ערעור אזרחי 213/64 ברא"ז נ' נציב המים, פ"ד יח(3) 647, 653-654 (1964)).
- עוד אפנה להוראת סעיף 11(א) לחוק הספורט, התשמ"ח-1988 העוסק במוסדות השיפוט הפנימיים של ההתאחדות לפיו:
הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט.
- אין חולק בין הצדדים וכידוע, הוראת חוק זו פורשה לא אחת בפסיקה באופן המכיר בהתערבות בית-משפט זה בהחלטות מוסדות השיפוט הפנימיים של ההתאחדות, עם זאת התערבות זו תהיה במשורה ובמקרים חריגים, מקום בו ימצאו פגמים חמורים בתקינות ההליכים, כמו, למשל, חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי (ראו והשוו: המרצת פתיחה (מחוזי-ת"א) 661/03 אגודת הספורט הפועל כפר-סבא (ע"ר) נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל (14.4.2005), בעמ' 16; המרצת פתיחה (מחוזי-ת"א) 37631-08-16 עמותת אשדוד A קריקט קלאב נ' התאחדות הקריקט בישראל (חל"צ) ואח' (9.9.2017), פסקה 6; המרצת פתיחה (מחוזי-ת"א) 4797-05-17 מכבי דאלית אלכרמל נ' לכדורגל בישראל ואח' (4.5.2017); המרצת פתיחה (מחוזי-ת"א) 65322-11-17 אליניב ברדה נ' בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל בישראל (10.1.2018), בעמ' 5.
- בענייננו, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי טענותיהם בעל-פה, אני סבורה כי יש ליתן סעד זמני ולאפשר למבקשת להשתתף בליגה הלאומית של ההתאחדות עד להכרעה בתובענה העיקרית.
- אני ערה לכך שמדובר בסעד זמני התואם את שהתבקש בתובענה העיקרית, ברם, כבר נפסק כי "זהות הסעד" אינה עוד אלא אחת הנסיבות שעל בית-המשפט להביאן בחשבון במתן צו-מניעה זמני; ואם שוכנע, כי מבחינת הדין המהותי עומדת למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני (ראו: רשות ערעור אזרחי 2059/98 וולטה יצוב קרקע בערעור מיסים נ' R.S. מדיטרניין בע"מ, פ"ד נ"ב(4) 721 (1998), בעמ' 732; ראו גם: רשות ערעור אזרחי 9213/12 רשת נגה בערעור מיסים נ' ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בערעור מיסים (20.1.2013); רשות ערעור אזרחי 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה מקיבוץ טירת צבי, עמק בית שאן נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225 (1991).
לכך יש להוסיף, כאמור לעיל, כי הנסיבות החריגות בענייננו ואשר יפורטו להלן, מצדיקות מתן סעד זה.
- לכך יש להוסיף כי מצאתי כי הסעד המבוקש של איסור קיום פעילות הליגה הלאומית עד להכרעה בתובענה הינו סעד בלתי מידתי אשר יש בו כדי לפגוע בכלל הקבוצות בליגה הלאומית, ואף בקבוצות הליגה הארצית, ואילו סעד אחר לפיו יתאפשר למבקשת להתחיל את העונה בליגה הארצית ולעבור בהמשך לליגה ללאומית, ככל הנראה, אינו ישים על פי סעיף 13(א) לתקנון היסוד.
- באשר לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, אני סבורה כי המבקשת הראתה קיומן של ראיות כאלה.
ראשית, הבקשה ואף התביעה מעוררים סוגיות חשובות של פגיעה בזכויות חוקתיות, ומובן כי יהיה מקום לבחון האם אכן שלילת זכותה של המבקשת להירשם לליגה הלאומית נעשתה כדין ובהתאם לתקנון ליגת הנשים ואינה מהווה פגיעה בזכויות חוקתיות. זאת, על רקע טענת המבקשת לפיה החלטת ההתאחדות ובית הדין אינן עומדות בקנה אחד עם האמור בתקנון.