סדרי הדין הנוגעים לחסינות של עובדי ציבור
- דיני הנזיקין מעניקים חסינות גם לסוגי נתבעים נוספים. כך למשל מוענקת חסינות לרשות השופטת ולקטינים מפני אחריות בנזיקין כמפורט בסעיפים 9-8 לפקודה (לדעות השונות שהובעו באשר לטיבה של החסינות לשופטים ראו אבניאלי, בעמ' 83-82 ובאסמכתאות שם). כמו כן מוכרות בדיני הנזיקין הגנות שונות מפני הטלת אחריות בנזיקין, שאינן עולות כדי חסינות (ראו למשל סעיפים 6-4 לפקודה; להבחנה בין חסינות והגנה ראו אבניאלי,
בעמ' 80-79). בהבדל ממסלולי הבירור הייחודיים שנקבעו לעניין חסינות עובדי הציבור בתיקון 10 לפקודה ובתקנות שהותקנו בעקבותיו, לא נקבע מסלול דיוני ייחודי דומה לבירורן של חסינויות והגנות אחרות דוגמת אלה שנקבעו בסעיפים 6-4 ו-9-8 לפקודה. על כן הדרך לברר את התקיימות התנאים המקימים את אותן חסינויות או הגנות היא הדרך "הרגילה" הקבועה לבירור טענות סף המועלות בהליך אזרחי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), וממילא חלות על הליכים אלה ההלכות והמבחנים שנפסקו לעניין דחיית תביעות על הסף. כך למשל אם סבור בית המשפט כי העילה המועלית לצורך דחיה על הסף טעונה בירור עובדתי ושמיעת ראיות, יוכל הוא להורות כי בירור זה ישולב במסגרת שמיעת ההליך לגופו או שיורה על קיום דיון נפרד באותה סוגיה בלבד בפתח ההליך (ראו למשל ערעור אזרחי 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721 (1983); רשות ערעור אזרחי 1120/06 עו"ד לאואר נ' ע.מ.ש. חברה לבנין ולפיתוח בערעור מיסים (בפירוק), [פורסם בנבו] פס' 11-10 (16.4.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 378-377 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)).
פלקסר ושי סבורים כי יש לאמץ מסלול דיוני כזה גם בענייננו ולאפשר הצגת ראיות בפני בית המשפט בכל הנוגע לבירור חסינותם של עובדי הציבור על-פי תיקון 10 לפקודה. ברמה העיונית יש טעם בטענה זו, בייחוד משום שהענקת החסינות לעובדי ציבור מותנית בהתקיימותם של תנאים הכרוכים מעצם טיבם בעובדות הטעונות הוכחה. כך יש להראות כי המעשה בוצע "תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני" של עובד הציבור וכן יש להראות כי אין מדובר במעשה שנעשה "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו". אלא שבהבדל מן המסלול הדיוני אשר על-פיו מתבררות טענות בדבר חסינות שאיננה חסינות של עובדי ציבור, וכן הגנות וטענות סף אחרות המועלות בהליך אזרחי, ראה המחוקק כאמור לקבוע מסלול מפורט וייחודי לבירור החסינות המוענקת לעובדי ציבור (בהבדלים מסוימים בין עובדי מדינה לעובדי רשויות ציבוריות, עליהם עמדנו לעיל ועוד נעמוד להלן). על כן, אין מקום ליישם בהקשר זה את המתכונת הדיונית שנקבעה לבירור טענות סף בתקנות סדר הדין האזרחי ואת ההלכות אשר נגזרו ממנה, ככל שאלה אינן מתיישבות עם המסלול הדיוני הייחודי שנקבע לעניין בירור חסינותם של